המדריך למשבר האקלים
חלק 4

המדריך למשבר האקלים - חלק 4

תוכן עניינים עם קישורים לפרקי המדריך

  1. מהו משבר האקלים, וכיצד הוא משפיע על חיינו?

  2. מהם גזי חממה ומי פולט אותם?

  3. מהו המשבר האקולוגי?

  4. אז למה לא עושים (כמעט) כלום? ומצד שני, מה אנחנו יכולים לעשות?

 

קישור למדריך מעוצב במסמך pdf​ (יעודכן...)

שער מדריך.JPG
אז למה לא עושים (כמעט) כלום?

המדע גילה את אפקט החממה כבר במאה ה-19, אך הוא עלה לתודעה העולמית בשנת 1988 כאשר ג'ים הנסון, מדען אקלים מנאסא, העיד בפני הקונגרס האמריקאי על ההתחממות העולמית. באותה שנה הקים האו"ם את ה-IPCC, הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים, המורכב ממאות מדעני אקלים, ושתפקידו לכמת את שינויי האקלים ולהציג את הסיכונים הנובעים מהם. בעקבות המחקר המדעי של מדעני אקלים ודוחות של ה-IPCC, ולאחר כמה ניסיונות מקרטעים, בשנת 2015 הצליחו כל מדינות העולם להגיע להסכם פאריז, על שם העיר שאירחה את ועידת האקלים. המדינות החתומות על ההסכם התחייבו לפעול להגבלת עליית הטמפרטורה העולמית למתחת ל-2 מעלות, ולנסות אף להגבילה ל-1.5 מעלות, מתוך הבנה שסף זה יקטין משמעותית את ההשפעות והסיכונים של שינויי האקלים. במסגרת ההסכם נקבע שכל מדינה תחליט עבור עצמה מהם הצעדים שתנקוט, כאשר התקווה היתה שמדינות העולם יתחרו ביניהן מי פועלת יותר למען בלימת משבר האקלים. כל שנה מדינות העולם נפגשות בוועידת אקלים שנקראות COP ובה הן דנות בצעדים הנחוצים לבלימת משבר האקלים. היעד שקיבלו על עצמן מדינות מובילות בעולם הוא הפחתת פליטות בכ-50% עד 2030, ואיפוס פליטות גזי חממה עד שנת 2050. זהו שינוי מאוד מהיר אך הוא נחוץ כדי למנוע משבר אקלים קטסטרופלי. 

לצערנו, למרות ההצהרות הדרמטיות, בפועל הצעדים המעשיים שעליהן התחייבו המדינות מובילים את העולם לעבר התחממות של 2.7 מעלות - וליותר מכך אם לא יעמדו בצעדים שהכריזו עליהם. עליה כזאת צפויה להיות בעלת השלכות מרחיקות לכת מבחינת היכולת של מרבית אוכלוסיית העולם להמשיך להתקיים. אז למה העולם נוהג כמנהגו וממשיך לפלוט גזי חממה בקצב גובר, ומדוע המדינות ממשיכות להשקיע בתשתיות של נפט, גז ופחם? לדוגמה, בישראל, על אף ההכרזות של פוליטיקאים, ולמרות שראשי הממשלה נתניהו ובנט השתתפו בוועידות האקלים של האו"ם COP, הפקת חשמל מאנרגיות מתחדשות לא הגיעה אפילו ל-10% מסך כל החשמל של ישראל בשנת 2021, וישראל ממשיכה לפתח תשתיות גז ונפט. 

סיבה אחת לכך היא שיותר קל לנו להתגייס למאמץ משותף לנוכח סכנה ברורה ומיידית, כמו מלחמה או מגיפה, אך לנוכח משבר איטי שהולך ומחמיר על פני עשרות שנים, קשה לנו להתגייס לפעולה ועוד יותר קשה לפוליטיקאים לתכנן מדיניות מעבר לאופק של הבחירות הקרובות. 

אך הסיבה המרכזית לכך שלא ננקטת פעולה משמעותית לבלימת משבר האקלים היא שיש חברות ענק בעלות כוח רב, שמרוויחות סכומי עתק מהשימוש בדלקים המאובנים. חברות להפקת נפט וגז, ולכריית פחם, חברות הפטרוכימיה ויצרני הפלסטיק, כולן משגשגות מזה שנים בשל התלות של החברה האנושית בדלקים מאובנים. אלה החברות הגדולות בעולם, הן שוות טריליוני דולרים, ואם כל העולם יצמצם את השימוש בדלקים, הן יאבדו את כל ערכן. למעשה, חלק מחברות הנפט ידעו כבר משנות החמישים של המאה ה-20 על הסכנות בפליטות הגוברות, כתוצאה ממחקר שנעשה בתוך החברות עצמן, אך הן בחרו להסתיר את המידע הזה ולהתעלם ממנו. בנוסף, במשך שנים החברות האלה הפעילו מערך שיווק משומן שמטרתו לזרוע ספק באמינות תחזיותיהם של מדעני האקלים, ובכך להשהות את המאבק במשבר האקלים שהן למעשה אחראיות לו. גם מדינות המפיקות נפט, גז ופחם, כמו רוסיה, סעודיה ואוסטרליה, כנראה הפריעו מאחורי הקלעים לגיבוש מדיניות עולמית להתמודדות עם משבר האקלים.

תחזית ההתחממות העולמית עד 2100

תחזית ההתחממות העולמית של ה-IPCC למאה ה-21. הקו השחור בחלק השמאלי מתאר את ההתחממות העולמית עד 2015 ביחס לטמפרטורה הממוצעת בין השנים 1850-1900 (הרקע העבה הבהיר מתאר את אי הוודאות במדידות ובחישובים). חמשת הקווים הצבעוניים מימין הם תחזיות לעתיד לפי מספר תרחישי התמודדות של האנושות עם משבר האקלים. התרחישים מדורגים על פי העלייה בריכוז גזי החממה, בסדר עולה מ-1.9 עד 8.5. המספרים מציינים את עוצמת אפקט החממה מעשה אדם בשנת 2100 ביחידות W/m2 (כמה וואט של חום נוסף לכל מ"ר על פני כדור הארץ). 


התרחישים מאופיינים גם ע"י המדיניות החברתית-כלכלית של מדינות העולם, ומסומנים SSP1 עד SSP5. התרחיש האמצעי SSP2-4.5 מתאר מדיניות פחות או יותר כמו שהיתה עד כה, של עולם שמתרכז בצריכה ובחומריות, ושמתקדם לאט מדי לעבר קיימות. תרחיש SSP1 מתאר עולם ששם דגש על קיימות, על שיוויון כלכלי, ועל שיפור רווחת האדם. עולם כזה גם מתאים לשיתוף הפעולה הבינלאומי הנחוץ כדי להתמודד עם משבר האקלים. התרחיש הראשון SSP1-1.9 אמנם מצליח להגביל את עליית הטמפרטורה העולמית ל-1.5 מעלות, אך הוא כבר בלתי אפשרי משום שהוא דרש שהאנושות תהיה כבר בעיצומו של התהליך לצמצום הפליטות. לעומתו, התרחיש SSP1-2.6, שמגביל את עליית הטמפרטורה העולמית ל-2 מעלות, עדיין אפשרי, במידה והאנושות תתחיל עכשיו להתמודד באופן נמרץ ונחוש עם המשבר. התרחיש SSP3-7.0 מתאר עולם שנע בכיוון הנגדי לעבר עליית הלאומניות ולעימותים בין המדינות. בעולם כזה המדינות השונות מתרכזות במדיניות ביטחון על חשבון שיתוף פעולה בינלאומי בנושאי סביבה וכתוצאה מכך העולם נכשל בהתמודדות עם משבר האקלים. התרחיש האחרון SSP5-8.5 מתאר עולם של התפתחות טכנולוגית וכלכלית מהירה המבוססת על ניצול מוגבר של דלקים מאובנים. האנושות בנקודת הכרעה. באיזה עתיד תבחר?

מכונת ההכחשה

מודעה משנת 1991 של ארגון בשם "אזרחים מודעים למען הסביבה", שבעצם היה ארגון כיסוי לחברות פחם. המסר שלה שההתחממות העולמית היא הפחדה ללא בסיס מדעי - Chicken Little הוא סיפור ילדים עם מוסר השכל דומה לילד שצעק "זאב, זאב". הטקסט במודעה:

"מי אמר לך שכדור הארץ מתחמם… תרנגולת גוזמאית? ההיסטריה של התרנגולת בסיפור בקשר לשמיים שנופלים נבעה מעובדה שנופחה ויצאה מפרופורציה. כך גם בקשר להתחממות העולמית. אין עובדה מוצקה שהיא מתרחשת. למעשה, הראייה שכדור הארץ מתחמם היא קלושה. ההוכחה שפחמן דו-חמצני הוא האחראי לא קיימת. מודלים אקלימיים לא יכולים לחזות בדייקנות שינויים עולמיים ארוכי טווח. והמדע של שינויי אקלים עדיין נתון לוויכוח. אם אכפת לך מכדור הארץ, אבל אינך רוצה לפעול לפי הדמיון, כדאי לבדוק קודם את העובדות."

מה צריך לעשות?

אנחנו בעיצומו של אחד המשברים הגדולים ביותר שהאנושות עמדה בפניהם. כיצד אנחנו, כפרטים וכחברה אנושית, נוכל להביא את השינוי הנדרש על מנת לשמור על עתיד ילדינו?

הגורם המניע העיקרי בחברה האנושית הוא הרווח הכלכלי. אנחנו חיים בחברה שמקדשת צמיחה כלכלית אינסופית, תוך כדי התעלמות מהרס כדור הארץ ומכך שמשאבי כדור הארץ הם סופיים, חברה שמונעת על ידי חמדנות ורצון לרווח כספי.

אנחנו נצטרך לשנות את החברה שלנו, כך שתשים במרכזה את הצרכים האמיתיים של התושבים ואת המגבלות של העולם שאנחנו חיים בתוכו. לחברה שתתמקד במשפחה, בחברים, בקהילה, בתרבות, בספורט ובטבע שסביבנו, לחברה עם מוסדות דמוקרטיים חזקים שפועלים לטובת הכלל. כך גם ניצור חיים טובים ושלמים יותר עבור כולנו! יתכן ששינוי החברה נראה מפחיד ואולי אפילו כאתגר בלתי אפשרי. אבל אם לא נפעל, האלטרנטיבה צפויה להיות איומה. 

 

השינויים הנדרשים כוללים שינויים באורחות החיים שלנו - זה חשוב מאוד, אבל השינוי שנוכל לגרום לו בפעולה הפרטית שלנו הוא קטן מדי, כי השינוי צריך להקיף את כולם. כדי להביא לשינוי מערכתי, עלינו לפעול במסגרת דמוקרטית כדי להכריח את המדינה להתחיל להתמודד בנחישות עם משבר האקלים. לשם כך דברו עם בני משפחה וחברים; הפעילו לחץ על העירייה והמפלגות הפוליטיות; הצטרפו לתנועה סביבתית כמו הורים למען האקלים, כדי שיחד נגרום לשינוי.

 

משבר האקלים כולל בתוכו אי-צדק מובנה: הקהילות העניות בארץ ובעולם הן שנפגעות ממנו ראשונות, ואין להן משאבים להתמודד איתו, אך את גזי החממה שאחראים למשבר פלטו דווקא הקהילות העשירות יותר, ולהם יש כמובן משאבים להתמודד עם המשבר, למשל לדאוג למיזוג אוויר או לבנות סכרים שיגנו מעליית פני הים.

כמו כן, הדור המבוגר של היום נהנה מרמת חיים גבוהה תוך פליטת גזי חממה בלי חשבון אך את "החשבון" ישלמו הדורות הבאים: הילדים והנכדים שלנו. לכן פעולה בנושא משבר האקלים צריכה לכלול חשיבה על אלה שלא גרמו למשבר אך ייפגעו ממנו במידה הרבה ביותר: העניים והדורות הבאים, וקולם ודעתם חשובים מאוד בתוך המאבק.

פעולה למען העתיד צריכה להתחיל בדאגה לצדק ולשיוויון בהווה. אי השוויון בחלוקת המשאבים היום גורם לתשתיות מתפוררות ולבניינים רעועים, ויוביל לפגיעות רבה יותר ממשבר האקלים. לכן מי שחיים היום בתנאים של אי-צדק צריכים להוביל את המאבק במשבר האקלים.

דרכי התמודדות עם משבר האקלים

ההתמודדות עם משבר האקלים נחלקת לשני מישורים. הראשון מתייחס לדרכים לבלום את משבר האקלים, וזאת ע"י עצירת העלייה בכמות גזי החממה (המינוח המקצועי mitigation - מיתון), והשני עוסק באופן שבו יש להיערך להשלכות ולפגיעות של משבר האקלים, למשל להגן על ערים שהן בסכנת הצפה (המינוח המקצועי adaptation - הסתגלות). הנה חלק מהצעדים העיקריים הנחוצים כדי לבלום את משבר האקלים. יש לזכור שאין פתרון קסם טכנולוגי, ושהבסיס לפיתרון הוא תיקון מערכתי של החברה:

אנרגיה מתחדשת - צריך לעבור מגז, נפט ופחם לאנרגיה מתחדשת. בישראל הכוונה היא בעיקר לאנרגיה מהשמש. מדובר בשינוי מערכתי של משק החשמל והוא דורש התקנת לוחות שמש - רצוי על גגות, כבישים וחניונים כדי לחסוך שטח פתוח; שדרוג רשת החשמל והתקנת קווי מתח גבוה שיעבירו חשמל מהנגב שטוף השמש למרכז; והקמת סוללות ענק כדי לאגור את החשמל לשימוש בשעות החשיכה. במקביל, יש להפסיק פיתוח תשתיות גז ודלק חדשות. 

יש לזכור שהאנרגיה המקיימת ביותר היא זאת שנחסכה ולא נצרכה. לכן המדינה צריכה לחייב תקני בנייה ירוקה שחוסכים באנרגיה לחימום ולקירור הבתים וליזום שיפוץ אנרגטי של בתים ישנים, ולחייב תקני יעילות אנרגטית במכוניות ובמכשירי החשמל שנמכרים לנו.

צילום: הכנסת

הקטנת הצריכה - הצריכה ההולכת וגוברת הכרחית בשיטה כלכלית שבה היעד הוא הגדלת המכירות.

אורח החיים הצרכני כרוך במרוץ אינסופי לקנות עוד ועוד מוצרים שבסוף נזרוק כמעט בלי שימוש וניצור הררי זבל. אורח חיים זה כמעט נכפה עלינו תחת מטר פרסומות בלתי פוסק מהטלוויזיה, מהטלפון ומשלטי חוצות. הקטנת הצריכה האישית, קניית בגדים יד שנייה ותיקון מכשירי חשמל חשובים גם כהפניית עורף לטירוף הצריכה שהשתלט עלינו.

צילום: Dhscommtech Wikipedia

תזונה בריאה מהצומח - תעשיית המזון מקולקלת! היא מספקת לנו מזון מזיק, לא מזין, לא בריא, מעובד, רווי סוכר, שומן ומלח, תוך נזקים עצומים לכדור הארץ. היא מרוכזת סביב מזון מהחי שאחראי לפליטת כמויות עצומות של גזי חממה ולהרס יערות נרחב, תוך סבל ואכזריות לחיות המשק; היא משתמשת ביותר מדי דשנים וחומרי הדברה וגורמת לדילול הקרקעות החקלאיות. 

השינוי הנחוץ הוא מעבר ממזון מהחי לתזונה מהצומח שהיא בריאה לנו ובריאה לכדור הארץ. מעבר לחקלאות מקיימת תוך שיתוף החקלאים הישראלים ותמיכה בהם ישמור על הסביבה וגם יבטיח ביטחון תזונתי לנוכח המשברים הצפויים בחקלאות.

צילום: עדי יוסף

humus Adi Yossef_edited.jpg

העצים בולמים את משבר האקלים כי הם קולטים פחמן דו-חמצני. לעצים בעיר יש חשיבות מיוחדת כי הם גם עוזרים להיערך מול משבר האקלים. הערים חמות יותר מהמרחב הכפרי - התופעה נקראת אי חום עירוני - וההתחממות העולמית תכביד עוד יותר את עומסי החום בעיר ותפגע בעיקר בהולכי הרגל, ברוכבי האופניים, בקשישים ובילדים. אחד האמצעים הטובים להתמודד עם החום בעיר הוא העץ, שיכול לקרר את סביבתו בכ- 5 מעלות. העץ הוא אי של טבע עירוני והוא מעודד הליכה, שהיא בריאה לגוף ולא מזהמת את הסביבה. לכן עלינו לשתול עצים ברחובות העיר, ועוד יותר מכך, עלינו לשמור על העצים הבוגרים שתורמים באופנים רבים לאיכות החיים בעיר. עלינו להיאבק בכריתת עצים בשביל מיזמי נדל"ן, כבישים וחניות, תוך פגיעה בכלל הציבור.

ערים ירוקות - במקום ערי שינה מבוססות מכוניות ופקקים, הרשויות צריכות לתכנן ערים ירוקות מרובות עצים עם עירוב שימושים שמעודדות הליכה ברגל. ובמקום לבנות עוד ישובים שהורסים עוד שטחי טבע, צריך לצופף ערים קיימות וכך גם לחזק אותן כלכלית.

לתחבורה ציבורית ירוקה ויעילה יש חלק חשוב בעיר ירוקה. המכונית הפרטית שמייצרת גזי חממה, זיהום אוויר ופקקים תוחלף ברכבות ובאוטובוסים חשמליים. עדיף לעשות זאת עם תשתיות קיימות, ע"י הסבת כבישים קיימים לנתיבי אוטובוסים.

גידול אוכלוסין שמתאים למשאבים של כדור הארץ - הגרף מציג את אוכלוסיית העולם, שעומדת על 8 מיליארד איש ב-2022, וצפויה להגיע ל-11 מיליארד ב-2100. האוכלוסיה הגדלה פולטת עוד ועוד גזי חממה, ודורשת עוד ועוד תשתיות וקרקעות, בעוד עלינו להקדיש את מירב מאמצינו לבלימת משבר האקלים. צריך להסתכל במבט מפוכח לעתיד ולחשוב איזה חיים יהיו לדורות הבאים, חיי צפיפות, עוני וקשיים לנוכח משבר האקלים. לגבי ישראל, אוכלוסייתה צפויה לגדול מהר יותר, מ-9.5 מיליון בשנת 2022, ל-15 מיליון בשנת 2048, ול-20 מיליון בשנת 2065.

אוכלוסייה עולמית (במיליארדים)

חינוך - המפתח להנעת תושבים לפעולה הוא ידע. על בתי הספר והאוניברסיטאות ללמד על משבר האקלים ועל דרכי ההתמודדות עמו. בתי הספר צריכים להקנות לתלמידים אורח חיים מקיים, להכיר לתלמידים את הטבע ולעורר כבוד ואהבה אליו.

צילום - הילה לרנאו

המשיכו לחלק 4 - למה לא עושים כלום ומה אנחנו יכולים לעשות

מילון מונחים עברי-אנגלי

התחממות עולמית                      global warming

שינויי אקלים                              climate change

משבר האקלים                               climate crisis

גז חממה                                    greenhouse gas

נקודות אל-חזור                             tipping points

דלקים מאובנים                                  fossil fuels

מחאת הנוער למען האקלים   Fridays For Future

הורים למען האקלים             Parents For Future

צילום: מירי שינפלד

הצטרפו אלינו!

בקיץ 2018 התחילה הנערה גרטה תונברג בשביתת לימודים בימי שישי כדי להפגין מול הפרלמנט השבדי במחאה על חוסר המעש והמילים הריקות של הפוליטיקאים לנוכח משבר האקלים. ביום השישי הראשון היא הפגינה לבד, אולם חצי שנה אחר כך יצאו להפגין מיליון נערים ומבוגרים ברחבי העולם. כך קמה התנועה העולמית "ימי שישי למען העתיד", שנקראת בארץ "מחאת הנוער למען האקלים" - כנגד חוסר המעש של המנהיגים.
תנועת הורים למען האקלים קמה בעקבותם כדי להשמיע את הקול שלנו כהורים שדואגים לעתיד ילדינו. עלינו מוטלת האחריות שיהיה לילדינו עולם יציב לחיות ולשגשג בו. קולנו במאבק למען פתרון משבר האקלים עשוי להיות רב עוצמה ומכריע! הורים למען האקלים בישראל היא חלק מתנועה של הורים מרחבי העולם. התחייבנו לדאוג לעתיד של כל הילדים באשר הם, ולא נתפשר על מציאות שמפקירה ילדים כלשהם לפגעי האקלים בגלל המדיניות ההרסנית שהובילה אותנו עד היום.

הצטרפו אלינו. יחד קולנו גדול. יחד נדאג לעולם ראוי לילדינו.

המדריך נכתב ע"י תנועת הורים למען האקלים ישראל  - יולי 2022 

כתיבה: יוני קוזלובסקי ולוטן רז; עריכה לשונית: עינת זמבל; עיצוב: ג'רין הלר 

תודה לטניה דדון-צור, ורד אייל-סלדינגר, מעיין קרשן, מירי ישראלי ורות מייסון על עזרתן בכתיבת המדריך.