המדריך למשבר האקלים

המדריך למשבר האקלים

תוכן עניינים עם קישורים לפרקי המדריך

  1. מהו משבר האקלים, וכיצד הוא משפיע על חיינו?  

  2. מהם גזי חממה ומי פולט אותם?   

  3. מהו המשבר האקולוגי?       

  4. אז למה לא עושים (כמעט) כלום? ומצד שני, מה אנחנו יכולים לעשות?

 

קישור למדריך מעוצב במסמך pdf​ (יעודכן...)

שער מדריך.JPG
מהו משבר האקלים? 

מאז המהפכה התעשייתית במאה ה-18, שרפה האנושות יותר ויותר פחם, נפט וגז, ופלטה יותר ויותר פחמן דו-חמצני, שהצטבר באטמוספירה. פחמן דו-חמצני CO2 הוא גז חממה, כלומר הוא גורם להתחממות כדור הארץ. בעקבות כך, עלתה הטמפרטורה העולמית הממוצעת של פני כדור הארץ ב-1.2 מעלות. ההתחממות העולמית משפיעה על תופעות אקלימיות רבות: היא מגדילה את המשקעים בחלק מאזורי האקלים - השטפונות וההוריקנים מתחזקים - אך באזורי אקלים אחרים, כמו המזרח התיכון, המדבור והבצורת גוברים. כלומר ההתחממות העולמית גורמת לשינויי אקלים. עם המשך פליטות גזי החממה והמשך ההתחממות העולמית, שינויי האקלים יתגברו ויפגעו קשות באנושות: ערי חוף יהיו בסכנת הצפות בגלל עליית פני הים ובגלל הוריקנים עוצמתיים, החקלאות באזורים רבים כבר בסכנה בגלל מדבור ובצורות, אזורים חמים כמו המזרח התיכון וקו המשווה יהפכו לעוד יותר חמים, עד כדי כך שבני אדם כבר לא יוכלו לחיות בחלקים מהם, ואירועי מזג אוויר קיצוני יהיו שכיחים יותר וחמורים יותר. המשך ההתחממות העולמית יגרום למשבר אקלים חמור שיעמיד חלק נכבד מהאנושות בסכנה גדולה - ובפרט כאן במזרח התיכון. כיוון שהאנושות מתמהמהת בתגובה שלה למשבר האקלים, הוא הולך ומחריף לנגד עינינו, ונדרשת פעולה דחופה למניעתו. אנחנו נמצאים במצב חירום אקלימי!

פחמן דו-חמצני וטמפרטורת פני כדור הארץ
גרף פחמן דו חמצני וטמפרטורה.JPG

הקו האפור מתאר את עליית שיעור הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה משנת 1880 אז שיעורו היה 290 חלקיקים למיליון, ועד לשנת 2020, ששיעורו הגיע ל-415 חלקים למיליון. העלייה נגרמה בעיקר משריפת דלקים כמו פחם, נפט וגז. בערך מחצית העלייה היא אחרי שנת 1990, כלומר בשלושים השנה האחרונות! המלבנים האנכיים מציינים את הטמפרטורה העולמית הממוצעת בשנה מסוימת (טמפרטורה עולמית מחושבת כממוצע של הטמפרטורות בתחנות מדידה הפרוסות על פני כל כדור הארץ, באוקינוסים ובכל היבשות. בכל תחנת מדידה מחושבת הטמפרטורה הממוצעת על פני כל העונות באותה שנה). העמודות הכחולות מציינות שנים שהיו קרות מהממוצע של המאה ה-20, ואילו העמודות האדומות מציינות שנים חמות מהממוצע. ניתן לראות שמשנת 1980 יש מגמה ברורה של התחממות. המדע הוא חד משמעי: העלייה בכמות של הפחמן הדו-חמצני ושל שאר גזי החממה היא הגורמת לההתחממות העולמית.

אפקט החממה

טמפרטורת כדור הארץ נקבעת על ידי איזון בין אור השמש שמחמם את כדור הארץ לבין קרינת החום שכדור הארץ פולט לחלל ושמקררת אותו. עוצמת קרינת החום הנפלטת לחלל תלויה בהרכב האטמוספירה. האוויר מורכב בעיקר מחנקן וחמצן שהם שקופים לקרינת חום ונותנים לה להיפלט לחלל. האוויר מכיל גם שיעורים נמוכים של גזי חממה כמו פחמן דו-חמצני הבולעים את קרינת החום, וכך שומרים על חומו של כדור הארץ. תופעה זו נקראת אפקט החממה כי היא דומה לחממה חקלאית שבה הגג השקוף מאפשר לאור השמש להיכנס ולחמם, אבל מונע מהאוויר החם לצאת. 

כפי שניתן לראות בצד השמאלי של האיור, האטמוספירה מכילה באופן טבעי מעט גזי חממה ששומרים על חומו של כדור הארץ במידה מתונה והיו אחראים לאקלים הנעים שאיפשר את התפתחות האנושות. אך בעקבות גדילה בכמות גזי החממה עקב המהפכה התעשייתית, כפי שניתן לראות בצד הימני של האיור, כעת יותר מדי חום נלכד וכדור הארץ הולך ומתחמם.

אפקט החממה.JPG

איור: Will Elder, NPS

לקריאה נוספת

ההסבר המוצג כאן הוא בסיסי ואינו מתייחס לגורמים נוספים שמשפיעים על הטמפרטורה העולמית, כמו למשל הקרח והשלג שמכסים את פני כדור הארץ או אדי המים באוויר, שגם הם גז חממה. שני גורמים אלה הם משובים חיוביים לאפקט החממה; וישנם עוד גורמים משפיעים כמו זיהום אוויר, עננים ושינויים בקרינת השמש. גם אין התייחסות למחזור הפחמן וכיצד הפחמן הדו-חמצני שהאנושות פלטה נקלט בחלקו בצמחים, באדמה ובאוקיינוסים.

מהם שינויי האקלים? 

כדי לדעת מהם שינויי האקלים הצפויים לנו עקב ההתחממות העולמית, כבר אין צורך לקרוא מאמרים מדעיים, אפשר פשוט לצפות בחדשות.

 

שריפות - בסוף יולי 2019 החלה באוסטרליה שריפת ענק שנמשכה תשעה חודשים והביאה לזיהום אוויר חריף בשמונים אחוז משטחה של היבשת. ההערכות הן שבשריפה ניספו מיליארד חיות (רובן זוחלים). לשריפות סיבות רבות, אך הגורמים שהגבירו מאוד את עוצמת השריפה הם בצורת מתמשכת בשילוב עם עליית הטמפרטורה. הצמחייה שהתייבשה בגלל הבצורת הפכה לחומר בעירה נפיץ במיוחד. שריפות ענק מתרחשות גם בקליפורניה ובסביבותיה מאותן סיבות: בצורת ממושכת בשילוב עם עליית הטמפרטורה. 

 

שטפונות - בקיץ 2021 שטפונות חסרי תקדים בגרמניה ובסין גרמו להרג של מאות בני אדם. ההתחממות העולמית מחממת את הים ומגבירה את אידוי המים, ולכן גם את כמות הגשמים באזורים מסוימים. בנוסף, משבר האקלים מגביר את הסיכוי לאירועי גשם בהם כמויות עצומות של גשם ניתכות בפרק זמן קצר. באופן דומה, משבר האקלים צפוי להגביר את שכיחותם ואת עוצמתם של ההוריקנים ושאר הסופות הטרופיות.

 

גלי חום - ב-29.6.21 נשבר שיא החום בקנדה, כאשר הטמפרטורה בעיירה לייטון הגיעה ל-49.6 מעלות, כתוצאה מ-"כיפת חום" ענקית שנוצרה באטמוספירה מעל קנדה. החום העצום גרם להתייבשות הצמחייה והפיכתה לדליקה, ויום למחרת שריפה כילתה את העיירה. החום הרב גרם לעיוותים בכבישים ובמסילות רכבת, ולהמסת שלגים בפסגות ההרים, שגרמה להצפות בכל האזור. מדענים העריכו שההסתברות של אירוע הקיצון הזה, שאמורה להיות אחת ל-1000 שנים, הוגדלה פי 150 בגלל משבר האקלים.

 

אירועי הקיצון שהוזכרו למעלה יהפכו לתכופים ועוצמתיים יותר ככל שהעולם יתחמם ומשבר האקלים יחריף. אך גם מזג האוויר השיגרתי, האקלים, גם הוא ישתנה. באזורי אקלים מסוימים יוגברו המשקעים ושטפונות יהיו דבר שבשגרה, ואילו באזורי אקלים אחרים יתמעטו המשקעים והבצורות יהיו שכיחות יותר, כולל כאן במזרח התיכון.

 

ישראל - המזרח התיכון הוא אזור שמתחמם בקצב מוגבר יחסית לממוצע העולמי. הטמפרטורה הממוצעת בישראל כבר עלתה ב-1.5 מעלות ביחס לממוצע המאה ה-20 וצפויה לעלות בעוד מעלה עד 2050. צפויים גלי חום תכופים יותר, ממושכים יותר, וחמים יותר. העונה הגשומה תתרכז בדצמבר עד פברואר, ויהיו בה סופות עם כמות גדולה מאוד של גשם שיורדת ביום אחד או ימים בודדים באופן שיגדיל את הסיכון להצפות, אבל יהיו פחות גשמים בסתיו ובאביב, כך שצפויה ירידה של 10% בכמות המשקעים השנתית. חלק ממיני הצמחים לא ישרדו את הקיץ היבש והלוהט, בעיקר הצמחיה הטבעית שאינה מושקית, ואילו החקלאות תזדקק לתוספת השקיה. גלי חום ממושכים יקשו מאוד על החיים: חקלאים ועובדי בניין יתקשו לעבוד בחוץ, וקשישים וחולים ימנעו מיציאה מהבית. 

 

עליית פני הים - כתוצאה מעליית הטמפרטורה של פני כדור הארץ נמסים הקרחונים באנטארקטיקה, בגרינלנד ובפסגות ההרים, מה שגורם לעליית פני הים. עד כה עלו פני הים בממוצע ב-20 ס"מ ביחס ל-1900, והם צפויים לעלות בעוד 40-80 ס"מ עד 2100 - אם לא יקרה אירוע קטסטרופלי כמו התמוטטות קרחונים באנטרקטיקה שיגרום לעלייה גדולה עוד יותר. עליית פני הים עלולה לגרום למאות מיליוני אנשים לאבד את בתיהם. עליית פני הים היא תהליך ארוך טווח כי הקרחונים בגרינלנד ובאנטארקטיקה נמסים על פני מאות שנים, ובסופו של דבר הם יעלו את גובה פני הים במטרים רבים. 

 

נקודות אל-חזור - ככל שהעולם יתחמם, הוא עלול לחצות נקודות אל-חזור, שאחריהן האקלים ישתנה במהירות ובקיצוניות כמו כדור שלג שמתגלגל במורד וצובר עוד ועוד שלג וזורע הרס וחורבן. דוגמה לנקודת אל-חזור קשורה לפֶּרְמַפְרוֹסט - permafrost, שכבת אדמה קפואה בצפון כדור הארץ, בעיקר בסיביר ובקנדה. זוהי אדמת ביצות קפואה, שאם היא תפשיר, כמויות עצומות של גזי חממה שקבורים בה יפלטו לאטמוספירה.

 

כדור הארץ חולה - העולם התחמם עד כה ב-1.2 מעלות, והוא צפוי להתחמם בעוד חצי מעלה עד שלוש מעלות עד 2100. לכאורה זה שינוי קטן בטמפרטורה, אז כיצד יש לו השפעה כה גדולה? יש המדמים זאת לטמפרטורה של גוף האדם, ששינוי של מעלה אחת מ-37 ל-38 מעלות מסמן מחלה. ההסבר המדעי הוא שההתחממות העולמית, אפילו של 1.2 מעלות, כרוכה בספיגת כמויות בלתי נתפסות של אנרגיה - רק בשנת 2021 העולם התחמם באנרגיה השקולה ל-200 מיליון פצצות אטום כמו אלה שהוטלו בהירושימה, כאשר רוב רובו של החום הזה נקלט באוקיינוסים.

תמונות מהמשבר
flooding  UN Photo Logan Abassi.jpg

שיטפון בעקבות הוריקן בהאיטי

שינויי האקלים יגרמו להוריקנים תכופים ועוצמתיים, לגשמים עזים ולשטפונות. השטפונות מוחמרים בגלל התפשטות האזורים הבנויים והקטנת הניקוז הטבעי. אזורים עניים פגיעים יותר להצפות משום שאינם יכולים להיערך לכך.

צילום:  UN Photo/Logan Abassi 

שריפות ביערות

ההתחממות ביחד עם בצורות יוצרים תנאים אידיאלים לשרפות ענק. השרפות בתורן פולטות פחמן דו-חמצני שמגביר עוד יותר את אפקט החממה. ההתחממות מסייעת להתפשטות חרקים מזיקים שמגבירים את הפגיעה ביערות. חלק מהיערות שנשרפו עלולים שלא לצמוח מחדש כי האקלים המשתנה כבר לא מתאים ליער עבות.

scijinks_wildfire.png
skynews-wfp-wfp-drought-drought_5666453.jpg

בצורת מתמשכת במזרח אפריקה

פגעה ביבולים ובמרעה, וגרמה למוות של חיות המשק. בחלקים רבים בעולם, כמו פה במזרח התיכון, שינויי האקלים צפויים להאריך את עונת הקיץ ולגרום ליובש ולבצורות, ולפגיעה קשה ביבול החקלאי. המדינות העניות לא מסוגלות להתמודד עם פגעי האקלים ומיליוני בני אדם צפויים להגר מאזורים מוכי בצורת, מה שיוביל לעימותים, למלחמות, לפליטים ולסבל רב.

צילום: Michael Tewelde/WFP 

מצוק כורכר תמא 13.jpg