המדריך למשבר האקלים
חלק 2
המדריך למשבר האקלים - חלק 2
תוכן עניינים עם קישורים לפרקי המדריך
מי פולט גזי חממה?
משבר האקלים נגרם מעלייה בכמות גזי החממה באטמוספירה, כאשר גז החממה העיקרי הוא פחמן דו-חמצני CO₂. גז זה נפלט תוך כדי בעירה של חומר אורגני המכיל פחמן (קצת כימיה: פחמן מתרכב עם חמצן ויוצר פחמן דו-חמצני תוך שחרור אנרגיה). תהליך דומה מתרחש בכל תא חי ומספק אנרגיה ליצורים חיים. תהליך הבעירה מתרחש בתחנות כוח להפקת חשמל מגז ומפחם, במנועי מכוניות, ספינות ומטוסים, במתקני הסקה לחימום מים, ובכבשני מלט ופלדה. כריתת היערות הנרחבת מוסיפה כמות משמעותית של פחמן דו-חמצני בגלל שיערות סופחים פחמן דו-חמצני מהאוויר בפוטוסינתזה, וכאשר כורתים יערות, הפחמן שאצור בצמחים ובאדמת היער חוזר בסופו של דבר לאטמוספירה. גז, נפט ופחם נקראים דלקים מאובנים בגלל שהם תוצר של חומר אורגני כמו עצים וחיות שמת ונקבר לפני מיליוני שנים - כמו מאובנים - ובתהליך כימי איטי הפך לדלק.
גז החממה השני בחשיבותו הוא מתאן CH₄ - והוא גם המרכיב העיקרי במה שנקרא "גז טבעי". מתאן בולע קרינת חום פי 84 יותר מפחמן דו-חמצני בטווח של 20 שנה, אך בגלל שריכוזו באוויר קטן בהרבה וכיוון שרובו מתפרק באטמוספרה תוך כעשרים שנה, אזי תרומתו לההתחממות העולמית¹ כשני שליש משל CO₂. מתאן נפלט ממערכת הייצור וההובלה של גז טבעי. מתאן נמצא בבארות נפט ובמכרות פחם, וכאשר שואבים את הנפט או כורים את הפחם, המתאן נפלט לאטמוספירה.
מתאן נוצר גם באופן טבעי ע"י חיידקים מיוחדים שיודעים לפרק חומר אורגני בלי חמצן בתהליך שנקרא תסיסה אנאירובית. החיידקים האלה נמצאים במערכת העיכול של חיות מעלות גירה כמו פרות, והם גם אחראים לתהלכי ריקבון של חומר אורגני למשל במזבלות או בביצות. המזבלות (מטמנות אשפה) בישראל הן מקור משמעותי לפליטות מתאן.
ישנם עוד גזי חממה כמו תחמוצת חנקן N₂O שנפלטת בעיקר מהתפרקות דשנים בחקלאות ומגללים של חיות משק, והידרו-פלואורו-קרבון HFC, שמשמש כנוזל קירור במזגנים, והוא גז חממה עוצמתי במיוחד.
פליטות גזי חממה לפי מגזרים
האיור מציג את התרומה היחסית של כל מגזר במשק העולמי לסך הפליטות של גזי החממה של האנושות². כיוון שניתן רק להעריך כמה פולט כל מגזר בכל מדינה בעולם, מחקרים אחרים מחשבים אחוזים מעט שונים. למשל, לפי מחקר עדכני מגזר המזון אחראי ל-34% הפליטות.
25% מהפליטות מגיעים מתחנות כוח להפקת חשמל מפחם וגז - ניתן להחליף אותן באנרגיה מתחדשת, כך גם יפחת זיהום האוויר!
20% מהפליטות הם מחקלאות. חלק נכבד מהפליטות מגיע מהמתאן שפרות פולטות ומהפחמן הדו-חמצני שנפלט בגלל כריתת יערות לצורך הסבת יערות לשדות חקלאים, בעיקר לצורך גידול בקר. לכן מזון מהחי אחראי לכמחצית מפליטות החקלאות.
18% מהפליטות הם בתעשייה - לצורך יציקת פלדה, יצור מלט, יצור פלסטיק וכדומה.
14% הם מתחבורה - מכוניות, אוניות ומטוסים. התכנון הוא להסב מכוניות ומשאיות לחשמל, ואוניות ומטוסים לדלק מתחדש כמו מימן.
10% מהפליטות הם לצורך יצור הדלקים המאובנים. הפקת הדלקים דורשת אנרגיה רבה לצורך תפעול בארות נפט וגז, הובלת הדלקים וזיקוקם, וכל הפעילות הזאת פולטת גזי חממה. בנוסף, יש דליפות מתאן ממערכת הגז, מבארות הנפט וממכרות פחם.
7% מפליטות גזי החממה נפלטים לצורך יצור מזון שנרקב או נזרק לפח. לכאורה, אפשר לכלול את המזון שבוזבז בתוך מגזר החקלאות, אך הוא מוצג בסעיף נפרד כדי להדגיש שבזבוז מזון שהוא מקומם בפני עצמו, גם פוגע רבות בכדור הארץ בגלל פליטת גזי החממה.
6% מהפליטות נפלטו בבניינים למשל לצורך הסקה ובישול. האחוז הזה כולל רק את הפליטות הישירות בבניינים, ואינו כולל את גזי החממה שנפלטו בתחנות כוח לצורך הפקת חשמל למיזוג, חימום ותאורה, או אלה שנפלטו בתעשיות המלט והפלדה לצורך ייצור חומרי בנייה.
הפליטות של תעשיות אחרות יכולות להתפלג על פני המגזרים, כמו תעשיית האופנה שפליטות גזי החממה שלה נובעות מגידול כותנה (חקלאות), מייצור פוליאסטר (תעשייה), מהפעלת מכונות (חשמל), מהפצת הבגדים (תחבורה) ומכביסת הבגדים ע"י הצרכן (חשמל). בנוסף, תעשיית האופנה פוגעת רבות בסביבה בגלל צריכת מים רבה, זיהום נהרות בשפכים תעשייתיים והפסולת של בגדים שנזרקים.
משקל כלל היונקים בכדור הארץ
הגרף מבהיר כיצד תעשיית המזון מהחי אחראית לכל כך הרבה פליטות גזי חממה ולנזק סביבתי עצום. האנושות מגדלת מיליארד פרות, ויחד עם חזירים, הם מהווים 60% ממשקל כלל היונקים על פני כדור הארץ. בני אדם שוקלים 36%, ואילו כל שאר היונקים בטבע, מפיל ועד עכבר, מצטמצמים ל-4%.
הערות
(שימו לב למספור הערות בטקסט למעלה בפונט קטן מורם כמו ¹)
1. תרומת מתאן להתחממות העולמית כשני שליש משל CO₂: דו"ח שישי של-IPCC עמ' 7 גרף SPM.2 - לפי גרף (c) פחמן דו-חמצני תרם להתחממות העולמית כ-0.75 מעלות, ואילו מתאן תרם כ-0.5 מעלות. עוד מידע על פליטות מתאן לפי מגזרים של IEA, סוכנות האנרגיה העולמית.
2. האחוזים באיור מבוססים על הדוח חמישי של ה-IPCC משנת 2014, כי הדוח השישי משנת 2021 לא עדכן את הנתונים.