اﻟﻣرﺷد ﻟﻸزﻣﺔ اﻟﻣﻧﺎﺧﯾﺔ

اﻟﻣرﺷد ﻟﻸزﻣﺔ اﻟﻣﻧﺎﺧﯾﺔ

תוכן עניינים עם קישורים לפרקי המדריך

  1. מהו משבר האקלים, וכיצד הוא משפיע על חיינו?  

  2. מהם גזי חממה ומי פולט אותם?   

  3. מהו המשבר האקולוגי?       

  4. אז למה לא עושים (כמעט) כלום? ומצד שני, מה אנחנו יכולים לעשות?

 

קישור למדריך מעוצב במסמך pdf

climate guide arabic.jpg
ﻣﺎ ھﻲ اﻷزﻣﺔ اﻟﻣﻧﺎﺧﯾﺔ؟ 

ﻣﻧذ بداية اﻟﺛورة اﻟﺻﻧﺎﻋﯾﺔ ﻓﻲ اﻟﻘرن ال 18، ﻗﺎﻣت اﻟﺑﺷرﯾﺔ ﺑﺣرق اﻟﻣزﯾد ﻣن اﻟﻔﺣم، اﻟﻧﻔط واﻟﻐﺎز، وأطﻠﻘت اﻟﻣزﯾد ﻣن ﻏﺎز ﺛﺎﻧﻲ أﻛﺳﯾد اﻟﻛرﺑون، اﻟذي ﺗراﻛم ﻓﻲ اﻟﺟو. ﺛﺎﻧﻲ أﻛﺳﯾد اﻟﻛرﺑون، ھو ﻣن اﻟﻐﺎزات اﻟﺣرارﯾﺔ، وھذا ﯾﻌﻧﻲ أﻧﮫ ﯾﺳﺑب اﻻﺣﺗﺑﺎس اﻟﺣراري. ﻓﻲ أﻋﻘﺎب ذﻟك، ارﺗﻔﻌت درﺟﺔ اﻟﺣرارة اﻟﻌﺎﻟﻣﯾﺔ ﻋﻠﻰ وﺟﮫ اﻟﻛرة اﻷرﺿﯾﺔ ب 1.2 درﺟﺔ. 

ﯾؤﺛر اﻻﺣﺗﺑﺎس اﻟﺣراري ﻋﻠﻰ ظواھر ﻣﻧﺎﺧﯾﺔ ﻋدة: ﻓﮭو ﯾﺳﺑب ازدﯾﺎد ھطول اﻷﻣطﺎر ﻓﻲ ﺟزء ﻣن اﻟﻣﻧﺎطق اﻟﻣﻧﺎﺧﯾﺔ - اﻟﻔﯾﺿﺎﻧﺎت واﻷﻋﺎﺻﯾر ﺗزداد - ﻟﻛن ﻓﻲ ﻣﻧﺎطق ﻣﻧﺎﺧﯾﺔ أﺧرى، ﻛﺎﻟﺷرق اﻷوﺳط، اﻟﺗﺻﺣر واﻟﺟﻔﺎف ھما أﯾﺿﺎً ﻓﻲ ازدﯾﺎد. 

اذاً، فإن اﻻﺣﺗﺑﺎس اﻟﺣراري ﯾﺳﺑب اﻟﺗﻐﯾرات اﻟﻣﻧﺎﺧﯾﺔ. ﻣﻊ اﺳﺗﻣرار إطﻼق اﻟﻐﺎزات اﻟﺣرارﯾﺔ واﺳﺗﻣرار اﻻﺣﺗﺑﺎس اﻟﺣراري، اﻟﺗﻐﯾرات اﻟﻣﻧﺎﺧﯾﺔ ﺳﺗﺳﺗﻣر ﺑﺎﻻزدﯾﺎد وﺳوف ﺗﺗﺿرر ﺑﺷدة. وأما عن البشرية، فإن اﻟﻣدن اﻟﺳﺎﺣﻠﯾﺔ، ﺳوف ﺗﺗﻌرض ﻟﺧطر اﻟﻐرق ﻧﺗﯾﺟﺔ ارﺗﻔﺎع ﻣﺳﺗوى اﻟﺑﺣر وﺑﺳﺑب أﻋﺎﺻﯾر اﻟﮭورﯾﻛﺎن اﻟﺷدﯾدة.

اﻟزراﻋﺔ ﻓﻲ ﻣﻧﺎطق ﻣﻌﯾﻧﺔ ﺗﺗﻌرض ﻟﻠﺧطر ﻣﻧذ ﻣدة أﯾﺿﺎً ﺑﺳﺑب اﻟﺗﺻﺣر واﻟﺟﻔﺎف، اﻟﻣﻧﺎطق اﻟﺣﺎرة، ﻛﺎﻟﺷرق اﻷوﺳط وﺧط اﻻﺳﺗواء ﺳﺗﺻﺑﺢ ﺣﺎرة أﻛﺛر، وﻟن ﯾﺳﺗطﯾﻊ اﻻﻧﺳﺎن ﺗﺣﻣل اﻟﻌﯾش ﻓﻲ ﺟزء ﻣن ھذه اﻟﻣﻧﺎطق. اﻟﻛوارث اﻟطﺑﯾﻌﯾﺔ اﻟﻧﺎﺗﺟﺔ ﻋن ﺗطرف ﺣﺎﻟﺔ اﻟطﻘس ﺳﺗﻛون أﻛﺛر ﺷﯾوﻋﺎً وﺧطورة. إن اﺳﺗﻣرار اﻻﺣﺗﺑﺎس اﻟﺣراري، ﺳوف ﯾؤدي إﻟﻰ أزﻣﺔ ﻣﻧﺎﺧﯾﺔ ﺧطرة واﻟﺗﻲ ﺳﺗﺿﻊ ﺟزءاً ﻻ ﺑﺄس ﺑﮫ ﻣن اﻟﺑﺷرﯾﺔ ﺗﺣت اﻟﺧطر، ﺧﺎﺻﺔً ھﻧﺎ ﻓﻲ اﻟﺷرق اﻷوﺳط. وﺑﻣﺎ أن اﻟﺑﺷرﯾﺔ ﺗﻣﺎطل ﺑرد اﻟﻔﻌل ﺑﻛل ﻣﺎ ﯾتعلق باﻷزﻣﺔ اﻟﻣﻧﺎﺧﯾﺔ، ﻓﺈن اﻟوﺿﻊ سيزداد ﺳوءاً أﻣﺎم أﻋﯾﻧﻧﺎ، واﻟﻣطﻠوب ھو اﺗﺧﺎذ إﺟراءات ﻋﺎﺟﻠﺔ ﻟﻣﻧﻊ ذﻟك. ﻓﻧﺣن أﻣﺎم ﺣﺎﻟﺔ طوارئ ﻣﻧﺎﺧﯾﺔ!

ﺛﺎﻧﻲ أﻛﺳﯾد اﻟﻛرﺑون ودرﺟﺔ ﺣرارة اﻟﻛرة اﻷرﺿﯾﺔ
graph car bon dioxide and temperature - arabic.PNG

 اﻟﺧط اﻟرﻣﺎدي ﯾوﺿﺢ ارﺗﻔﺎع ﻧﺳﺑﺔ ﺛﺎﻧﻲ أﻛﺳﯾد اﻟﻛرﺑون ﻓﻲ اﻟﻐﻼف اﻟﺟوي ﻣﻧذ ﺳﻧﺔ 1880، ﺣﯾن ﻛﺎﻧت ﻧﺳﺑﺗﮫ 290 ﺟزء ﻓﻲ اﻟﻣﻠﯾون، وﻟﻐﺎﯾﺔ ﺳﻧﺔ 2020، ﺣﯾن وﺻﻠت ﻧﺳﺑﺗﮫ إﻟﻰ 415 ﺟزء ﻓﻲ اﻟﻣﻠﯾون. وھذا اﻻرﺗﻔﺎع ﻧﺎﺟم، ﻓﻲ اﻷﺳﺎس، ﻋن اﺣﺗراق اﻟوﻗود ﻛﺎﻟﻔﺣم، اﻟﻧﻔط واﻟﻐﺎز. ﻧﺻف اﻻزدﯾﺎد ھو ﺑﻌد اﻟﻌﺎم 1990، ھذا ﯾﻌﻧﻲ ﻓﻲ اﻟﺳﻧوات اﻟﺛﻼﺛﯾن اﻷﺧﯾرة! اﻟﻣﺳﺗطﯾﻼت اﻟﻌﻣودﯾﺔ ﺗدل ﻋﻠﻰ ﻣﺗوﺳط درﺟﺎت اﻟﺣرارة اﻟﻌﺎﻟﻣﯾﺔ ﻟﺳﻧﺔ ﻣﻌﯾﻧﺔ (درﺟﺔ اﻟﺣرارة اﻟﻌﺎﻟﻣﯾﺔ ھﻲ ﻣﻌدل درﺟﺎت اﻟﺣرارة ﻓﻲ ﻣﺣطﺎت اﻟﻘﯾﺎس اﻟﻣوزﻋﺔ ﻋﻠﻰ ﺟﻣﯾﻊ أﻧﺣﺎء اﻟﻛرة اﻷرﺿﯾﺔ، ﻓﻲ اﻟﻣﺣﯾطﺎت وﻓﻲ ﺟﻣﯾﻊ اﻟﻘﺎرات. ﻓﻲ ﻛل ﻣﺣطﺔ ﻗﯾﺎس ﯾﺗم ﻓﺣص ﻣﺗوﺳط درﺟﺔ اﻟﺣرارة ﻋﻠﻰ ﻣدار اﻟﻔﺻول ﻟذات اﻟﺳﻧﺔ). اﻷﻋﻣدة اﻟزرﻗﺎء، ﺗﺑﯾن اﻟﺳﻧوات اﻟﺗﻲ ﻛﺎﻧت أﻛﺛر ﺑرودة ﻣن اﻟﻣﺗوﺳط ﻓﻲ اﻟﻘرن ال 20 وأﻣﺎ اﻷﻋﻣدة اﻟﺣﻣراء، ﻓﮭﻲ ﺗﺑﯾن اﻟﺳﻧوات اﻷﻛﺛر ﺣرارة ﻣن اﻟﻣﻌدل اﻟﺳﻧوي. وﯾﻣﻛن أن ﻧرى أﻧﮫ ﻣﻧذ اﻟﻌﺎم 1980، ھﻧﺎك ارﺗﻔﺎع واﺿﺢ ﻟدرﺟﺎت اﻟﺣرارة. ھذه اﻟﻣﻌﻠوﻣﺎت ھﻲ واﺿﺣﺔ ﻟﻠﻐﺎﯾﺔ، ارﺗﻔﺎع ﻛﻣﯾﺔ ﺛﺎﻧﻲ أﻛﺳﯾد اﻟﻛرﺑون واﻟﻐﺎزات اﻟﺣرارﯾﺔ ھﻲ اﻟﺳﺑب اﻟرﺋﯾﺳﻲ ﻟﻼﺣﺗﺑﺎس اﻟﺣراري. 

الغازات الدفيئة

ﺗﺣدد درﺟﺔ ﺣرارة اﻷرض ﻣن ﺧﻼل اﻟﺗوازن ﺑﯾن ﺿوء اﻟﺷﻣس اﻟذي ﯾﻘوم ﺑﺗدﻓﺋﺔ اﻟﻛرة اﻷرﺿﯾﺔ وﺑﯾن اﻷﺷﻌﺔ اﻟﺣرارﯾﺔ اﻟﺗﻲ ﺗﻧﺑﻌث ﻟﻠﻔﺿﺎء وﺗﻘوم ﺑﺗﺑرﯾده. ﻗوة اﻹﺷﻌﺎع اﻟﺣراري اﻟﻣﻧﺑﻌث ﻟﻠﻔﺿﺎء ﻣﺗﻌﻠﻘﺔ ﺑﺗرﻛﯾب اﻟﻐﻼف اﻟﺟوي. اﻟﮭواء ﻓﻲ اﻟﻐﻼف اﻟﺟوي ھو ﺧﻠﯾط ﻣن اﻟﻧﯾﺗروﺟﯾن واﻷﻛﺳﺟﯾن،

وھذه اﻟﻐﺎزات ﺗﻌﺗﺑر ﺷﻔﺎﻓﺔ أﻣﺎم اﻷﺷﻌﺔ اﻟﺣرارﯾﺔ وﺗﺳﻣﺢ ﻟﮭﺎ اﻻﻧﺑﻌﺎث ﻟﻠﻔﺿﺎء. ﻛﻣﺎ وﯾﺣﺗوي اﻟﮭواء أﯾﺿﺎً ﻋﻠﻰ ﻧﺳﺑﺔ ﺿﺋﯾﻠﺔ ﻣن اﻟﻐﺎزات اﻟﺣرارﯾﺔ، ﻛﺛﺎﻧﻲ أﻛﺳﯾد اﻟﻛرﺑون الذي ﯾﺑﺗﻠﻊ اﻷﺷﻌﺔ اﻟﺣرارﯾﺔ، وﺑﮭذه اﻟطرﯾﻘﺔ ﯾﺗم اﻟﺣﻔﺎظ ﻋﻠﻰ ﺣرارة اﻟﻛرة اﻷرﺿﯾﺔ. تسمى ھذه اﻟظﺎھرة بِ "تأثير اﻟدﻓﯾﺋﺔ"، ﻓﮭﻲ ﺷﺑﯾﮭﺔ ﺑﺎﻟدﻓﯾﺋﺎت اﻟزراﻋﯾﺔ ذات اﻷﺳطﺢ اﻟﺷﻔﺎﻓﺔ واﻟﺗﻲ ﺗﺳﻣﺢ ﻷﺷﻌﺔ اﻟﺷﻣس ﺑﺎﻟدﺧول واﻟﺗدﻓﺋﺔ، إﻻ أﻧﮭﺎ ﺗﺣﺗﻔظ ﺑﺎﻟﮭواء اﻟﺳﺎﺧن وﺗﻣﻧﻌﮫ ﻣن اﻟﺧروج.

 

ﻛﻣﺎ ﯾﻣﻛﻧﻧﺎ أن ﻧﻼﺣظ ﻓﻲ ﯾﺳﺎر اﻟﺻورة، ﻓﺈن اﻟﻐﻼف اﻟﺟوي ﯾﺣﺗوي ﻋﻠﻰ اﻟﻘﻠﯾل ﻣن اﻟﻐﺎزات اﻟﺣرارﯾﺔ اﻟﺗﻲ ﺗﺣﺎﻓظ ﻋﻠﻰ ﺣرارة اﻟﻛرة اﻷرﺿﯾﺔ ﺑﺷﻛل ﻣﻌﺗدل، وھذه اﻟﻐﺎزات ﻛﺎﻧت اﻟﻣﺳؤوﻟﺔ ﻋن ﺗوﻓﯾر ﻣﻧﺎخ ﻟطﯾف وﻣرﯾﺢ واﻟذي ﺳﺎﻋد ﻋﻠﻰ ﺗطور اﻟﺑﺷرﯾﺔ. ﻟﻛن ﻣﻊ ازدﯾﺎد ﻛﻣﯾﺎت اﻟﻐﺎزات اﻟﺣرارﯾﺔ اﻟﻧﺎﺗﺟﺔ ﻋن اﻟﺛورة اﻟﺻﻧﺎﻋﯾﺔ، ﻛﻣﺎ ھو واﺿﺢ ﻟﻧﺎ ﻓﻲ ﯾﻣﯾن اﻟﺻورة، اﻵن ھﻧﺎﻟك ﻛﻣﯾﺎت ﻛﺑﯾرة ﻣن اﻟﺣرارة اﻟﻣﺣﺗﺑﺳﺔ وھذا ﯾؤدي إﻟﻰ ارﺗﻔﺎع درﺟﺔ ﺣرارة اﻟﻛرة اﻷرﺿﯾﺔ.

greenhouse effect-arabic.PNG
للمزيد من القراءة والمعلومات

 اﻟﺷرح اﻟذي ﻧﻌرﺿﮫ أﻣﺎﻣﻛم ھﻧﺎ، ھو أﺳﺎﺳﻲ وﻻ ﯾﺗطرق ﻟﻠﻌواﻣل اﻷﺧرى اﻟﺗﻲ ﺗؤﺛر ﻋﻠﻰ درﺟﺔ اﻟﺣرارة اﻟﻌﺎﻟﻣﯾﺔ، ﻋﻠﻰ ﺳﺑﯾل اﻟﻣﺛﺎل اﻟﺟﻠﯾد واﻟﺛﻠوج اﻟﺗﻲ ﺗﻐطﻲ ﺳطﺢ اﻟﻛرة اﻷرﺿﯾﺔ أو اﻟﺑﺧﺎر اﻟﻣوﺟود ﻓﻲ اﻟﺟو واﻟذي ﯾﻌﺗﺑر ھو أﯾﺿﺎ ﻣن اﻟﻐﺎزات اﻟﺣرارﯾﺔ. ھذان اﻟﻌﺎﻣﻼن ھﻣﺎ ردود ﻓﻌل إﯾﺟﺎﺑﯾﺔ ﻟﻣﻔﻌول اﻟدﻓﯾﺋﺔ أو اﻻﺣﺗﺑﺎس اﻟﺣراري. وھﻧﺎﻟك ﻋدة ﻋواﻣل أﺧرى ﺗؤﺛر ﻋﻠﻰ ذﻟك ﻛﺗﻠوث اﻟﮭواء، اﻟﻐﯾوم واﻟﺗﻐﯾرات اﻟﺗﻲ ﺗﺣدث ﻓﻲ اﻹﺷﻌﺎع اﻟﺣراري.   بالإضافة إلى ذلك، فإنه ﻻ ﯾوﺟد ذﻛرﻟﺗدوﯾر اﻟﻛرﺑون وﻛﯾف ﺗﻣت ﻋﻣﻠﯾﺔ اﻣﺗﺻﺎص ﺛﺎﻧﻲ أﻛﺳﯾد اﻟﻛرﺑون، اﻟذي أطﻠﻘﺗﮫ اﻟﺑﺷرﯾﺔ، ﻓﻲ اﻟﻧﺑﺎﺗﺎت، داﺧل اﻷرض وﻓﻲ اﻟﻣﺣﯾطﺎت.

ﻣﺎ ھﻲ اﻟﺗﻐﯾرات اﻟﻣﻧﺎﺧﯾﺔ؟ 

ﻛﻲ ﻧﺗﻌرف ﻋﻠﻰ اﻟﺗﻐﯾرات اﻟﻣﻧﺎﺧﯾﺔ اﻟﻣﺗوﻗﻌﺔ ﻧﺗﯾﺟﺔ اﻻﺣﺗﺑﺎس اﻟﺣراري اﻟﻌﺎﻟﻣﻲ، ﻟﺳﻧﺎ ﻣﺟﺑرﯾن ﻋﻠﻰ

ﻗراءة اﻟﻣﻘﺎﻻت اﻟﻌﻠﻣﯾﺔ، ﻋﻠﯾﻧﺎ ﻓﻘط ﻣﺗﺎﺑﻌﺔ اﻷﺧﺑﺎر.

 

اﻟﺣراﺋق - ﻓﻲ ﻧﮭﺎﯾﺔ ﺷﮭر ﺗﻣوز ﻣن اﻟﻌﺎم 2019 ﻧﺷﺑت ﻓﻲ أﺳﺗراﻟﯾﺎ ﺣراﺋق ﺿﺧﻣﺔ، اﺳﺗﻣرت ﻣﺎ ﯾﻘﺎرب اﻟﺗﺳﻌﺔ ﺷﮭور. ھذه اﻟﺣراﺋق أدت إﻟﻰ ﺗﻠوث ﻣﺎ ﯾﻌﺎدل %80 ﻣن ﻣﺳﺎﺣﺔ اﻟﯾﺎﺑﺳﺔ. وﯾﻘدر ﺑﺄن ﻣﻠﯾﺎر ﻛﺎﺋن ﺣﻲ أُﺑﯾد ﻓﻲ ھذه اﻟﺣراﺋق )ﻣﻌظﻣﮭﺎ ﻣن اﻟزواﺣف.( ھﻧﺎﻟك أﺳﺑﺎب ﻋدﯾدة أدت ﻟﮭذه اﻟﺣراﺋق، ﻟﻛن اﻟﻌواﻣل اﻟﺗﻲ ﺳﺎرﻋت ﻋﻣﻠﯾﺔ وﻗوة اﻻﺣﺗراق ﻛﺎﻧت، اﻟﺟﻔﺎف أو اﻟﻘﺣط اﻟﻣﺳﺗﻣر

وارﺗﻔﺎع درﺟﺎت اﻟﺣرارة. ﻓﺎﻟﻧﺑﺎﺗﺎت اﻟﺗﻲ ﺟﻔت ﻧﺗﯾﺟﺔ اﻟﻘﺣط ﺗﺣوﻟت إﻟﻰ ﻣواد ﻣﺣﺗرﻗﺔ ﻗﺎﺑﻠﺔ ﻟﻠﺗﻔﺟﯾر. اﻟﺣراﺋق اﻟﺿﺧﻣﺔ ﺗﺣدث أﯾﺿﺎً ﻓﻲ ﻛﺎﻟﯾﻔورﻧﯾﺎ وﻣﺣﯾطﮭﺎ ﻟﻧﻔس اﻟﺳﺑب: ﻣزﯾﺞ ﺑﯾن اﻟﻘﺣط أو اﻟﺟﻔﺎف اﻟﻣﺳﺗﻣر وارﺗﻔﺎع درﺟﺎت اﻟﺣرارة.

 

שטפונות - בקיץ 2021 שטפונות חסרי תקדים בגרמניה ובסין גרמו להרג של מאות בני אדם. ההתחממות העולמית מחממת את הים ומגבירה את אידוי המים, ולכן גם את כמות הגשמים באזורים מסוימים. בנוסף, משבר האקלים מגביר את הסיכוי לאירועי גשם בהם כמויות עצומות של גשם ניתכות בפרק זמן קצר. באופן דומה, משבר האקלים צפוי להגביר את שכיחותם ואת עוצמתם של ההוריקנים ושאר הסופות הטרופיות.

 

גלי חום - ב-29.6.21 נשבר שיא החום בקנדה, כאשר הטמפרטורה בעיירה לייטון הגיעה ל-49.6 מעלות, כתוצאה מ-"כיפת חום" ענקית שנוצרה באטמוספירה מעל קנדה. החום העצום גרם להתייבשות הצמחייה והפיכתה לדליקה, ויום למחרת שריפה כילתה את העיירה. החום הרב גרם לעיוותים בכבישים ובמסילות רכבת, ולהמסת שלגים בפסגות ההרים, שגרמה להצפות בכל האזור. מדענים העריכו שההסתברות של אירוע הקיצון הזה, שאמורה להיות אחת ל-1000 שנים, הוגדלה פי 150 בגלל משבר האקלים.

 

אירועי הקיצון שהוזכרו למעלה יהפכו לתכופים ועוצמתיים יותר ככל שהעולם יתחמם ומשבר האקלים יחריף. אך גם מזג האוויר השיגרתי, האקלים, גם הוא ישתנה. באזורי אקלים מסוימים יוגברו המשקעים ושטפונות יהיו דבר שבשגרה, ואילו באזורי אקלים אחרים יתמעטו המשקעים והבצורות יהיו שכיחות יותר, כולל כאן במזרח התיכון.

 

ישראל - המזרח התיכון הוא אזור שמתחמם בקצב מוגבר יחסית לממוצע העולמי. הטמפרטורה הממוצעת בישראל כבר עלתה ב-1.5 מעלות ביחס לממוצע המאה ה-20 וצפויה לעלות בעוד מעלה עד 2050. צפויים גלי חום תכופים יותר, ממושכים יותר, וחמים יותר. העונה הגשומה תתרכז בדצמבר עד פברואר, ויהיו בה סופות עם כמות גדולה מאוד של גשם שיורדת ביום אחד או ימים בודדים באופן שיגדיל את הסיכון להצפות, אבל יהיו פחות גשמים בסתיו ובאביב, כך שצפויה ירידה של 10% בכמות המשקעים השנתית. חלק ממיני הצמחים לא ישרדו את הקיץ היבש והלוהט, בעיקר הצמחיה הטבעית שאינה מושקית, ואילו החקלאות תזדקק לתוספת השקיה. גלי חום ממושכים יקשו מאוד על החיים: חקלאים ועובדי בניין יתקשו לעבוד בחוץ, וקשישים וחולים ימנעו מיציאה מהבית. 

 

עליית פני הים - כתוצאה מעליית הטמפרטורה של פני כדור הארץ נמסים הקרחונים באנטארקטיקה, בגרינלנד ובפסגות ההרים, מה שגורם לעליית פני הים. עד כה עלו פני הים בממוצע ב-20 ס"מ ביחס ל-1900, והם צפויים לעלות בעוד 40-80 ס"מ עד 2100 - אם לא יקרה אירוע קטסטרופלי כמו התמוטטות קרחונים באנטרקטיקה שיגרום לעלייה גדולה עוד יותר. עליית פני הים עלולה לגרום למאות מיליוני אנשים לאבד את בתיהם. עליית פני הים היא תהליך ארוך טווח כי הקרחונים בגרינלנד ובאנטארקטיקה נמסים על פני מאות שנים, ובסופו של דבר הם יעלו את גובה פני הים במטרים רבים. 

 

נקודות אל-חזור - ככל שהעולם יתחמם, הוא עלול לחצות נקודות אל-חזור, שאחריהן האקלים ישתנה במהירות ובקיצוניות כמו כדור שלג שמתגלגל במורד וצובר עוד ועוד שלג וזורע הרס וחורבן. דוגמה לנקודת אל-חזור קשורה לפֶּרְמַפְרוֹסט - permafrost, שכבת אדמה קפואה בצפון כדור הארץ, בעיקר בסיביר ובקנדה. זוהי אדמת ביצות קפואה, שאם היא תפשיר, כמויות עצומות של גזי חממה שקבורים בה יפלטו לאטמוספירה.

 

כדור הארץ חולה - העולם התחמם עד כה ב-1.2 מעלות, והוא צפוי להתחמם בעוד חצי מעלה עד שלוש מעלות עד 2100. לכאורה זה שינוי קטן בטמפרטורה, אז כיצד יש לו השפעה כה גדולה? יש המדמים זאת לטמפרטורה של גוף האדם, ששינוי של מעלה אחת מ-37 ל-38 מעלות מסמן מחלה. ההסבר המדעי הוא שההתחממות העולמית, אפילו של 1.2 מעלות, כרוכה בספיגת כמויות בלתי נתפסות של אנרגיה - רק בשנת 2021 העולם התחמם באנרגיה השקולה ל-200 מיליון פצצות אטום כמו אלה שהוטלו בהירושימה, כאשר רוב רובו של החום הזה נקלט באוקיינוסים.

תמונות מהמשבר
flooding  UN Photo Logan Abassi.jpg

שיטפון בעקבות הוריקן בהאיטי

שינויי האקלים יגרמו להוריקנים תכופים ועוצמתיים, לגשמים עזים ולשטפונות. השטפונות מוחמרים בגלל התפשטות האזורים הבנויים והקטנת הניקוז הטבעי. אזורים עניים פגיעים יותר להצפות משום שאינם יכולים להיערך לכך.

צילום:  UN Photo/Logan Abassi 

שריפות ביערות

ההתחממות ביחד עם בצורות יוצרים תנאים אידיאלים לשרפות ענק. השרפות בתורן פולטות פחמן דו-חמצני שמגביר עוד יותר את אפקט החממה. ההתחממות מסייעת להתפשטות חרקים מזיקים שמגבירים את הפגיעה ביערות. חלק מהיערות שנשרפו עלולים שלא לצמוח מחדש כי האקלים המשתנה כבר לא מתאים ליער עבות.

scijinks_wildfire.png
skynews-wfp-wfp-drought-drought_5666453.jpg

בצורת מתמשכת במזרח אפריקה

פגעה ביבולים ובמרעה, וגרמה למוות של חיות המשק. בחלקים רבים בעולם, כמו פה במזרח התיכון, שינויי האקלים צפויים להאריך את עונת הקיץ ולגרום ליובש ולבצורות, ולפגיעה קשה ביבול החקלאי. המדינות העניות לא מסוגלות להתמודד עם פגעי האקלים ומיליוני בני אדם צפויים להגר מאזורים מוכי בצורת, מה שיוביל לעימותים, למלחמות, לפליטים ולסבל רב.

צילום: Michael Tewelde/WFP 

מצוק כורכר תמא 13.jpg