פלסטיק במגע עם מזון והתקן הישראלי
עמוד זה הוא הרחבה של מאבק הוצאת הפלסטיק בצהרון
כלי פלסטיק במגע עם מזון צריכים לעמוד בתקן ישראלי 5113. התקן לא גלוי לציבור ואיננו יכולים לפרסם אותו, אך הוא בעיקר מפנה לתקינה אירופית ול-FDA. המצגת של עמותת צהרון ללא פלסטיק מסבירה את התקן.
הרצאה ומצגת יותר טכנית של ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה, שגם מדברת על שאריות כימיות בחומרי פלסטיק (הקישור לאתר של הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא).
פלסטיק הוא שם כולל למגוון חומרים, והסיכון הבריאותי תלוי בסוג הפלסטיק ובתוספים שיש בו. לנוחיותכם, טבלת סימוני הפלסטיק. את סימן הפלסטיק ניתן למצוא על תחתית כלי הפלסטיק שלכם.
נפריד את הפלסטיק השונים לשתי קבוצות. תחילה פלסטיק שאפשר להשתמש בו עם מזון בתנאי שאינו מכיל תוספים מזיקים:
-
פוליפרופילן - PP - מספר 5: מכלי הפלסטיק למזון המבושל של הצהרון עשויים מפוליפרופילן. גם צלחות פלסטיק רב פעמיות לרוב עשויות ממנו.
-
PET - מספר 1: בקבוקי משקאות קלים עשויים מ-PET. כיום יש מיכלי פלסטיק להובלת מזון חם מסוג משופר של PET שנקרא C-PET או Crystallized PET. דרך אגב, סיבי פוליאסטר של בגדים עשויים מ-PET.
-
פוליאתילן - מספר 2,4: למשל שקיות ניילון.
הפלסטיק האלה נחשבים בטוחים אם הם טהורים. הבעיה שפלסטיק עלול להכיל תוספים מזיקים שהוספו בכוונה כדי לשפר את תכונות הפלסטיק או שהם לכלוך וזיהום שהתווספו בתהליך הייצור, כפי שמוסבר במצגות. תוספים נפוצים שהם משבשי הורמונים הם פתלטים (Phthalates) שגורמים לפלסטיק להיות רך וגמיש יותר. דוגמה אחרת הם ציפויים דוחי שומן שמצפים בהם את הפלסטיק.
שאר סוגי הפלסטיק בטבלה חשודים כמזיקים:
-
פוליסטירן - PS - מספר 6: צלחות וסכו"ם חד פעמיים עשויים מפוליסטירן, וגם מגשי מזון מפלסטיק מוקצף. גופי בריאות ממליצים לא להשתמש בפוליסטירן במגע עם אוכל שכן אבן הבסיס שלו, סטירן styrene, הוא חומר החשוד כמסרטן ואולי גם כמשבש הורמונים (סטירן הוכרז בשנת 2018 כחומר שכנראה מסרטן ע"י ארגון הבריאות הבינלאומי WHO, שסיווג אותו Group 2A probably carcinogenic to humans, והנה דו"ח של NIH שמסכם את המידע על כך), ויש מדינות שאוסרות שימוש בפוליסטירן בבתי הספר מסיבות בריאותיות וסביבתיות.
-
פוליויניל כלוריד - PVC - מספר 3: מולקולת הבסיס ויניל כלוריד רעילה ומסרטנת, ולעיתים קרובות מוסיפים ל-PVC הרבה פתלטים.
-
פוליקרבונט - PC - מספר 7 - (אמנם מספר 7 מסמן את כל סוגי הפלסטיק שהם לא 1-6, אך הפלסטיק העיקרי בשימוש ביתי הוא פוליקרבונט): חומר הגלם של של פוליקרבונט הוא BPA - ביספינול A - שהוא משבש הורמונים ידוע. בעבר ייצרו אפילו בקבוקים לתינוק מפוליקרבונט, אך בעשור האחרון הוא הוצא משימוש למוצרי תינוקות.
התקן הישראלי אמור לוודא שכלי הפלסטיק לא זולגים משבשי הורמונים וחומרים מסוכנים אחרים לאוכל. הבעיות עם התקן:
-
התקן נכתב ע"י גורמי תעשייה ללא שיתוף מומחי בריאות, אם כי התקן מאמץ תקינה אירופית ואמריקאית.
-
בדיקה של תעודות בדיקת תקן של מיכלי פלסטיק בשימוש הצהרונים מראה שהבדיקות שנעשו בפועל הן חלקיות ולא עומדות במלוא דרישות התקן.
-
יש לנו חשש כבד שהרבה כלים שבשימוש הצהרונים לא נבדקו לפי התקן כיוון שאין שום ביקורת ואכיפה.
-
התקן בארץ ובעולם הוא מיושן ואיננו מתאים למדע המודרני.
-
התקן מותאם למבוגרים ואיננו מתאים למקרה של ארוחת הצהרון, בו ילדים, שהם בשלב התפתחות רגיש, נחשפים יום-יום לאוכל חם שמובל במיכלי פלסטיק.
בהמשך לסעיף האחרון, אנחנו מצטטים מתוך דו"ח של החברה לאנדוקרינולוגיה Endocrine Society שהיא האגודה המובילה בעולם למחקר מדעי-רפואי בנושא הורמונים (עמ' 30 בדו"ח):
נסכם את הקטע המצוטט:
סיכום הפער בין המדע המודרני למדינות הרגולטורית בהקשר של משבשי הורמונים (במוצרים שונים ובפרט בפלסטיק)
המדע המודרני חושף מקרים שבהם אפילו כמויות מזעריות של משבשי הורמונים עלולות להשפיע ביולוגית. יש תקופות בחיי אנוש שבהן אין שום חשיפה להורמון טבעי מסוים. במקרה כזה, כל חשיפה אפילו לכמויות מזעריות של משבשי הורמונים עלולה לגרום לתגובה של התאים שרגישים להורמון. כיום יש פער בין מדע האנדוקרינולוגיה למדיניות הרגולציה. חשוב שהרגולציה תדביק את הפער ותבוסס על המחקר המדעי העכשווי.