1- "דשא” סינתטי ומצע מגומי צמיגים: הילדים בסביבה רעילה ומסוכנת!

יריעות סינתטיות כבשו את רוב חצרות המשחק של ילדים. החשיפה לחומרים על ה"דשא" הסינתטי ויריעות גומי צמיגים היא עצומה מכיוון ששטח הפנים שלהם הוא עצום, וחשוף לתנאי מזג האוויר ולשחיקה מכאנית אינטנסיבית. הילדים קופצים ורצים עליהם כאילו מחבט מעיף את האבק מהשטיח לריאותיהם.

יש תקן ישראלי לדשא סינתטי, אבל יש חריגות מהתקן של חומרים מסרטנים ומתכות כבדות וביניהן עופרת כרום וארסן בישראל (1).  ממצאים אלו דומים לממצאים של מחקרים אחרים בעולם (2). הוועדה המשולבת של ארגון הבריאות העולמי וארגון המזון והחקלאות, וכן הארגון האירופי לבטיחות מזון, קבעו שבהיעדר סף בטוח להשפעות בריאותיות של עופרת, לא ניתן לקבוע מינון בטוח לצריכה. עיקר הנזק הוא למערכת העצבים: העופרת גורמת קשיי קשב וריכוז, לקויות למידה, פגיעה קוגניטיבית, הפרעות נפשיות והפרעות התנהגות.(3)  לגבי יריעות מגומי צמיגים, במחקר מקיף של ה-EPA בארה"ב נמצא כי יריעות אלו כוללות מאות כימיקלים, ולגבי כ-50% מתוכם נמצא מידע על רעילות ועירור של סרטן (4).

הבעיה הגדולה יותר היא שהתקן אינו מספר את הסיפור הבריאותי האמיתי של ה"דשא" הסינתטי והיריעות מגומי צמיגים: הילדים אינם סופגים את הסיבים כשהם חדשים ושלמים כפי שנבדקו במכון התקנים. ה"דשא" הסינתטי והיריעות הסינתטיות השונות מתפוררים לכמויות עצומות של אבק מיקרו-פלסטיק, שנספג בגוף לאחר שספח אליו רעלים וחיידקים מהסביבה. לכן התקן הישראלי הוא הסחת דעת מהבנות הנושא בכללותו, והוא משמש בידי המשווקים של היריעות הסינתטיות ככלי למינוף שיווקי.

מיקרו-פלסטיק הם חלקיקי פלסטיק זעירים שנוצרו מבליית מוצרי פלסטיק שונים. "הדשא" הסינתטי מותיר בסביבה כמויות עצומות של מיקרו-פלסטיק, הרבה יותר מכל הכלים החד-פעמיים, מהשקיות ושאר המוצרים. חלקיקי מיקרו פלסטיק מזהמים כמעט כל מקום על פני כדור הארץ, כולל מי שתייה ומזון, והם נמצאו בתוך גופם של בני-אדם, בדם ובריאות (5, 6). הילדים נושמים ובולעים מיקרו-פלסטיק. קוטנם של חלקיקי המיקרו-פלסטיק נותן להם פני-שטח גדולים יחסית. דבר זה הופך אותם לבעלי כושר ספיחה. הספיחה המתמשכת גורמת לעליה בריכוז הרעלים במיקרו-פלסטיק (7).  להלן מחקר עדכני המעלה את החשש מרעילות מיקרו-פלסטיק בילדים (8[VES1] ). מחקר עדכני מאוקטובר 2022 מציין הימצאות מיקרו-פלסטיק בחלב אם (9). מחקר עדכני נוסף מציין את דרכי הספיגה של מיקרו-פלסטיק אל הגוף, ומציג ממצא של מיקרו-פלסטיק בשליית האדם (10). מיקרו-פלסטיק עלול לגרום לפגיעה חמורה בתאי מערכת החיסון, להרס תאי הדם האדומים ולגרום לתגובה אלרגית (11). המחקר הבא מצא מיקרו-פלסטיק כרעיל למערכת העצבים ומעורר מחלות ניווניות. המחקר מציין גם שמיקרו-פלסטיק מהווה גורם המחדיר לגוף חיידקים וגורמי זיהום מסוכנים (12).

​

2- עוד היבטים של בטיחות

סיכוני המצעים הסינתטיים רבים: מלבד הסיכונים הביוכימיים, חיכוך העור ב"דשא" הסינתטי או יריעות גומי צמיגים, יוצר כוויות קשות עד כדי קילוף העור. התלהטות היריעות הסינתטיות, גם היא מקור לכוויות ואף למכות חום[VES2] .

מערכת שווי המשקל של האדם מתפתחת תוך מגע עם קרקע ותוך התמודדות עם מגוון מרקמים וטופוגרפיה מגוונת. גיוון החצר בחומרי טבע, כפי שמומלץ בחוזר מנכ"ל משרד החינוך[VES3]  נחוץ לצורך פיתוח יכולתם של ילדים להישמר מפני סכנות. 

חשוב לציין שקיימים פתרונות של מצע רך טבעי להשמה מתחת למתקני הגובה כדוגמת שומשומית.

 

3-  הקשר לקשיי ויסות קשב וריכוז וחוסן נפשי בילדים

סביבות ההתפתחות של ילדים השתנו באופן קיצוני תוך שנים בודדות. במגע עם המגוון העשיר של מרחבים שיש בהם טבע, אדמה, עצים ושיחים יש תועלת רבה בפיתוח ובשיקום כישורי ויסות קשב, ריכוז והתאוששות נפשית בילדים (13). דורות קודמים גדלו קרובים יותר לטבע, רחוק מאוד משממת הפלסטיק שיש ברוב חצרות גני הילדים בימינו, וזאת כשילדינו חיים בעידן בו הפרעות קשב וריכוז והפרעות נפשיות הן מגיפה קשה. סביבות משחק שיש בהן אדמה וחול מאפשרות רציפות התפתחותית המחברת את המשחק הסנסו-מוטורי אל המשחק הסימבולי היצירתי, שהוא מרחב הביטוי של תכני הנפש, וכן מאזנות את ויסות רגישות החושים תוך כדי חשיפה למרקמים טבעיים. כל אלו משפיעים על פיתוח של כישורי ויסות רגשי, שהם בסיס כישורי החוסן האישיים. בנוסף, נזכיר שוב שהעופרת המצויה ביריעות הסינתטיות רעילה למערכת העצבים ומגבירה קשיי קשב וריכוז והפרעות נוירולוגיות שונות.

 

4- האם אדמה היא לכלוך?

האם האדמה בריאה או מסוכנת לילדים? האדמה היא מאגר ביולוגי רב משמעות לחיי האדם. מחקרים מראים שילדים שגדלים על אדמה בריאים יותר מאשר ילדים המנותקים ממנה (14). החשש מזיהום צואת חתולים מניע רשויות רבות ואף הורים לבחור במצעים הסינתטיים. לבעיית צואת החתולים יש פתרונות פשוטים: כיסוי הרמטי של ארגזי החול וכן ישנם אמצעים אלקטרוניים יעילים שמגרשים חתולים בשעות שהילדים אינם בחצר. 

 

5- "דשא" סינתטי ויריעות גומי צמיגים: הרס לסביבה ולאקלים

בעיית המיקרו-פלסטיק מעוררת דאגה רבה מאוד ברחבי העולם, מכיוון שיש לה השלכות מרחיקות לכת על מערכות אקולוגיות שלמות. ה"דשא" הסינתטי הוא תוצר של תעשייה מזהמת מדלקים, ואין מחזור ל"דשא" סינטטי, למשטחי גומי מפירורי צמיגים וכן ליריעות פלריג[VES4] . מדובר בטונות רבות מאוד של חומר מזהם, אשר כעבור שנים ספורות מושלך למטמנה לאחר שזיהם את חצר המוסד החינוכי במיקרו-פלסטיק, במתכות כבדות, בחיידקים ובכימיקלים רעילים.

גני הילדים מהווים כיום איי התחממות, מכיוון שהדשא הסינתטי מתחמם עד כ-70 מעלות צלסיוס. מאות או אלפי הדונמים של איי ההתחממות האלה בכל עיר, יחד עם משטחי בטון ואספלט, יוצרים אפקט מצטבר של התחממות במרחב העירוני, המגביר את השימוש במזגנים, ואלו מעצימים עוד את ההתחממות המקומית והגלובלית. כאשר מציגים את העובדה שישראל מועדת להתחממות רבה יותר, עד פי 2 מאשר מדינות אחרות נוכח שינויי האקלים, עולה דאגה רבה. איי חום עירוניים יכולים להגדיל את העוצמה ואת המשך של גלי חום. השפעות בריאותיות של איי החום המקומיים כוללות מכות חום, שבץ, כאבי ראש, בחילות, עילפון ואפילו מוות (15). הצללת משטחי הדשא הסינתטי ברשתות צל מעמיסות עוד חומרים סינתטיים על חצר המוסד החינוכי, ואינן מספקות את תחושת הנועם של צל העצים. נטיעת עצים מומלצת על ידי הסוכנות הממשלתית להגנת הסביבה בארה"ב, כדרך למיתון איי החום המקומיים (16).

 

6- חיסכון במים, או זיהום מאסיבי של מקורות המים?

חיסכון במים הוא טיעון נפוץ בעד ה"דשא" הסינתטי. מדובר ביריעות שמזהמות את הסביבה במיקרו-פלסטיק ובכימיקלים ובמתכות כבדות, שפוגעים במאגרי המים ובעתודות משאבי הקיום של ילדינו. כאשר באזור הצפון למשל, ה"דשא" הסינתטי מתפורר וסיביו נפוצים לכל עבר, נפגעת הכנרת, שהיא בסיס אגן הניקוז של צפת, הגליל העליון המזרחי, הגליל התחתון המזרחי, הגולן ועמק החולה.האיזון האקולוגי העדין באזור הוא המפתח לאיכות המים. זיהום כימי וזיהום בחלקיקי מיקרו פלסטיק פוגעים קשות באקולוגיה של סביבות מימיות. עשרות אלפי משטחי "דשא" סינתטי, משטחי פירורי צמיגים ויריעות פלריג[VES5]  ברחבי הארץ מתנקזים אל הים התיכון ואל מי התהום.

​

7-  החינוך הסביבתי: כיצד נגדל את שומרי משאבי הקיום?

"חצרות מוסדות החינוך צריכות להיות ריאות ירוקות. הן תהיינה  מקורות של חוסן נפשי ומרחבי התפתחות מיטביים עבור הילדים ויחד עם זאת בעלות משמעות קהילתית-אקולוגית רחבה. חצר המסגרת החינוכית תהיה מקור ללמידה רב – חושית שיש בו נדבכי מורשת, ביולוגיה, אקולוגיה ועוד. החינוך מוטה העתיד חייב להוביל למידה ומחקר אינטגרטיביים המראים את קשרי הגומלין שבין תהליכים התפתחותיים אישיים, בריאות, חוסן, קהילה ואקולוגיה" (חוזר מנכ"ל משרד החינוך תשפ"ב). יסודות החינוך הסביבתי נבנים תוך מגע ישיר עם מרקמי הטבע.

חובתנו כאזרחים, כאנשי ונשות חינוך וכהורים לפעול ככל יכולתנו להגשמת חזון משרד החינוך לגבי חצרות מוסדות החינוך המופיע כאן. אנו קוראים לשיתוף פעולה רחב עם משרדי הממשלה: משרד החינוך, משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, הרשויות המקומיות וארגונים שונים הקשורים בסביבה ובריאות.

העיר בוסטון אסרה לאחרונה התקנת משטחי דשא סינתטי בעקבות רעילות החומרים לאדם ולסביבה (17). חובתנו ללכת בעקבותיה.

לא ניתן להשלים עם הפרדוקס - האדמה מכוסה בפלסטיק! היותם של מוסדות החינוך גורמי זיהום סביבתי ונזק בריאותי עצום, וניתוק הילדים מהמגע הישיר עם מרקמי הטבע, אינו מתיישב עם חינוך סביבתי אמיתי. המידע המופיע במסמך זה מבהיר שכל השתהות בהחלפת המצעים הסינתטיים כרוכה בנזקים בריאותיים וסביבתיים עצומים. צריך לפעול עכשיו.