בואו נייצר אנרגיה סולארית

פאנלים סולאריים מייצרים אנרגיה נקיה, ללא פליטות של גזי חממה ומזהמים אחרים. זהו מקור האנרגיה הזול ביותר כיום.    בעלי בתים המתקינים מערכת סולארית על גג ביתם נהנים מנכס מניב עם תשואה שנתית שבין 5-10% מגובה ההשקעה (בהתאם לגודל המערכת).

הבנקים מתבססים על כושר ההחזר של המערכת עצמה ונותנים הלוואות בתנאים מצויינים.

במונחים של "מלחמה במשבר האקלים" - מרוויחים הפנלים הסולריים בכבוד את הכינוי "תותחי על".


אחרי כ-20 שנות ניסיון ופיתוח ברחבי העולם, הפנלים כיום יעילים מאוד – הם מחזירים את האנרגיה המושקעת בייצורם תוך 1-3 שנים.  בחלוף 25 שנה היעילות האנרגטית שלהם יורדת בכ-20% בלבד, ואורך חייהם מגיע גם ל-30 ול-40 שנה.

באירופה ממחזרים כיום בטכנולוגיות מתקדמות כ-95% מרכיבי הפנלים לאחר שסיימו את חייהם, יש לכך תקינה וישנן חברות פעילות בתחום.  (ראה/י מחזור פנלים)

חלק מהמפעלים המייצרים פנלים סולאריים משתמשים כבר כיום בפנלים המותקנים על גגותיהם כדי להפיק את האנרגיה הדרושה לייצור. במקרה זה ניצול אנרגיית השמש להפקת אנרגייה חשמלית הוא הגבוה ביותר והטביעה הפחמנית של התהליך (מדד הזיהום) שואפת לאפס.

אנרגיה סולארית
אנרגיה 2.jpg

ייצור 1 קילווואט-שעה חשמל מדלקים פוסיליים (פחם, נפט וגז) בזבזני באנרגיה ופולט הרבה גזי חממה – (כריית המשאב, שינועו על פני כדוה"א, שריפתו בתחנת הכוח להנעת טורבינה, תחזוקת הטורבינה) (ראה/י אקו-ויקי) תהליך שריפת הדלק עצמו הינו מקור מרכזי לזיהום ולחימום  האטמוספירה.

הפנל הסולרי, לעומת זאת – מיום שהותקן - מייצר חשמל מאור השמש הבלתי נדלה - ללא פליטת גזי חממה. הפנל ימשיך לעשות את עבודתו מבלי שנשקיע בו אנרגיה (מעבר לשטיפה וניגוב אחת לכמה חודשים), במשך 25 שנה ומעלה, עד ש-"ימות" וימוחזר.

מחקר של המשרד להגנת הסביבה מראה כי מימוש פוטנציאל הגגות הקיים כיום יביא למצב בו 36%  מייצור האנרגיה במשק הינו ממקור מתחדש – השמש.    קירוי אזורים מופרים (חניות, כבישים, מאגרי מים) יניב 10% נוספים.  ביחד נגיע ל- 46% (!) כשהיעד הממשלתי עומד כיום על 30% בלבד עד 2030 (!) (ראה/י המחקר)

ובחזרה לדימוי המלחמה במשבר האקלים – בימים אלה ישראל מתנהלת כ-"גיס חמישי" ומנצלת פחות מעשירית מפוטנציאל "תותח העל" שברשותה, כשה-"תחמושת" – אנרגיית השמש – מצויה בשפע ובחינם. 

פאנלים סולאריים – נקראים גם פנלים פוטו-וולטאיים (PV), על שם תאי ה-PV שהם מכילים, שממירים אנרגיית אור לאנרגיה חשמלית.  התהליך מזכיר את זה שמתרחש בדוד השמש – שם קולט השמש ממיר את אנרגיית אור השמש לחום ובמקרה שלנו הוא ממיר אותו לחשמל בתהליך שונה. הזרם החשמלי המופק בתא הפוטו-וולטאי הוא זרם ישר (DC) שמייצר שדה חשמלי קבוע (סטטי) ולכן אינו פולט קרינה אלקטרו-מגנטית המהווה סכנה בריאותית כלשהי.

הממיר -  ממיר את זרם ה-DC שמייצרת המערכת לזרם AC (שעוצמתו מתחלפת לסירוגין) בתדירות של 50Hz (הרץ) -  זה סוג הזרם המתאים לשימוש ברשת הארצית. זרם ה-AC פולט קרינה אלקטרו-מגנטית משתנה (שדה אלקטרומגנטי דינמי) שחשיפה אליה נחשבת לגורם סיכון לסרטן, אלא שטכנולוגיית הממירים כיום השתכללה כך שבמרחק חצי מ' מהממיר - רמת הקרינה יורדת מתחת ל-4 מיליגאוס - רמה שאינה מסוכנת בחשיפה לא ממושכת. במרחק 1 מ' מן הממיר הקרינה אפסית ואינה מהווה סכנה כלל.  ליתר ביטחון ממקמים את הממיר רחוק מספיק מאזורים של שהייה ממושכת בבית המגורים (חדר שינה, סלון, מטבח וכו').

סטריפ 3 - תמונת מערכת.jpg
סטריפ 4 - רכיבי המערכת.jpg

כבלים – 3 סוגי כבלים במערכת: 1. כבלי DC - מעבירים חשמל מן הפנלים לממיר. 2. כבלי AC - מעבירים חשמל מן הממיר לארון החשמל הביתי. במסגרת התיאום הטכני מוצאים את התוואי האופטימלי להעברת הכבל המחבר את הממיר (בד"כ בגג) ללוח החשמל (שמותקן בתוך הבית, ובו מותקן מפסק ראשי למערכת)  3. כבל הארקה – אם אין מקום לכבל בתוך ארון החשמל הקיים הוא יועבר בתוואי חיצוני - מן הממיר ל-"קוץ הארקה" (חיבור מתכת ליסודות הבית)

מונה החשמל – ישנם 2 סוגי התחשבנות מול חברת חשמל – 1. "מונה ייצור" – התחשבנות על ייצור בלבד - (חממות וכו'). במקרה זה  מותקן מונה נוסף לקיים, ומטרתו לספור את כמות החשמל (קילו-וואט-שעה) שהמערכת מייצרת ומזרימה לרשת.  2. "מונה דו-כיווני" – נהוג בבתים פרטיים, בהם סופרים גם את החשמל המיוצר ונמכר לחברת חשמל (ייצור), וגם את זה שהבית צורך הן בשעות האור והן בעת החשיכה (צריכה).  החשבון שמופק מפרט הן את הייצור (ב-"+") והן את הצריכה (ב-"-") כאשר צריכה בשעות האור (ייצור) מחושבת בתעריף המכירה, ואילו צריכה בשעות החשיכה – מחושבת בתעריף הקבוע לכלל הצרכנים. (ראו סעיף כדאיות כלכלית)  המונה מותקן ב-"פילר החשמל" - בחזית הרחוב, והקרינה שהוא פולט רחוקה מאזורי שהייה ממושכת ולכן אינה מהווה סכנה.

מהם תנאי הסף הנדרשים לצורך הקמת מערכת סולארית בגג ?

1. הגג נמצא בהיתר (אושר לבנייה בהיתר בנייה)

2. יש למבנה טופס 4 (טופס אישור אכלוס)

3. הגג יציב מספיק מבחינה קונסטרוקטיבית (לבדיקת מהנדס)

4. הגג איננו בשימוש יומיומי אחר כלשהו

5. ללא הצללות קבועות (של בניינים או עצים סמוכים)

6. בגג משופע - מפנה דרומי - אידאלי  -  מפני מזרח ומערב - טובים

    ומפנה צפוני - בעל יעילות של כ- 70% ממפנה דרומי

הגג יכול להיות גג משופע או גג שטוח

מעבי מזגנים ודוד שמש ניתנים להזזה (הערכת עלויות הזזה בהמשך)

דוגמא למערכת על גג בית - פרטי - שטוח:

- שטח ברוטו לתכנון (מסומן בירוק) - כ- 137 מ"ר

- חשוב להדגיש שניתן להציב פנלים גם על פרגולות

- שטח נטו (בקיזוז הצללות ומערכות) - כ- 83 מ"ר

5 - גג קיים.jpg
6 - ניצול הגג.jpg

תעודת זהות למערכת על גג פרטי שטוח:

(הנתונים רוכזו בחודש אפריל 2021)

שטח גג להתקנה נטו:   83 מ"ר

סה"כ הספק רשום של המערכת ב-חח"י:    12.5 ק"ו (קילו-וואט)

- גודל פנל בודד - 2.18 / 1.03 מ"א (זוית נטיה 10 מעלות)

- הספק פנל בודד - 465 וואט לשעה 

- סה"כ פנלים במערכת - 27 פנלים

עלות התקנה:   68,679 ש"ח

- עלות פנלים + התקנה: 63,919 ש"ח (5,113 ש"ח ל-1 ק"ו)

- עלות הזזת 4 מעבים: 2,808 ש"ח (לפי 702 ש"ח למעבה)

- עלות הזזת דוד שמש: 702 ש"ח

- עלות חיזוק פרגולות באמצעות ריתוך: 1,250 ש"ח

צפי להכנסה כוללת ב-25 שנה:   218,670 ש"ח

- שעות אור צפויות בקריית-טבעון בשנה: 1,576 שעות אור

- סה"כ תפוקה בשנה ראשונה: 19,700 קוט"ש (ק"ו כפול שעה)

- ירידה שנתית ממוצעת הצפויה בניצולת:  0.6%

- ירידה כוללת בניצולת ב-25 שנה:  15%

- ניצולת ממוצעת ב-25 שנה: 92.5%

- תפוקה בשנה ממוצעת

  (92.5% מתפוקת שנה ראשונה):  18,222.5 קוט"ש

- תעריף האסדרה:  0.48 אג' ל-1 קוט"ש

> הכנסה צפויה בשנה ממוצעת:  8,746.8 ש"ח

סיכום:

רווח כולל צפוי (ב-25 שנה):   149,991 ש"ח

רווח שנתי ממוצע:   6,000 ש"ח

רווח חודשי ממוצע:   500 ש"ח

תשואה שנתית ממוצעת על ההשקעה:  8.74%

קיימות כיום בארץ עשרות רבות של חברות קבלניות להקמת מערכות סולאריות על גגות בתים.

ראו אתר "איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל"

על מה נקפיד בבחירת חברת ההתקנה (מעבר לניסיון) ?

-  הצעת המחיר של החברה מבוססת על מדידת הגג ותכנון ראשוני

-  נציג החברה מספק הסבר סדור וברור לגבי צפי ההכנסות

-  החברה מבצעת תיאום תכנון בשלב מוקדם ויודעת להעריך עלויות נלוות (עלויות שמעבר לציוד ולהתקנה) שיחולו על הלקוח,  כגון:

הזזת מערכות בגג, חיזוק אלמנטים קלים בגג וכו' וכמו כן - כל פעולה אחרת שעשויה לעלות בהמשך

-  הסכם ההתקשרות ערוך כ-"הסכם קבלן ביצוע" מפורט וברור

-  שלבי התשלום תואמים התקדמות הדרגתית בתהליך ובביצוע

-  ישנן נקודות יציאה מההסכם ככל שמשהו בתהליך משתבש

-  החברה מתחייבת לארגן את כל מהלך ההתקשרות מול חח"י (פרט לביצוע חתימות הנדרשות מן הלקוח מול עו"ד ומול חח"י)

 -  החברה לוקחת אחריות מלאה על כל הפעולות שהיא מבצעת ואינה מעבירה ללקוח אחריות מעבר למחויבותו לאפשר את ביצוע העבודות בתקופת ההתקנה ואחריותו לשמירת המערכת לאחר ההתקנה

הערה:  קיימות כיום בשוק גם חברות המציעות מודל עסקי מיוחד לבעלי בתים פרטיים, שאין להם עניין ברכישת מערכת ואחזקתה. מדובר במודל "השכרת גג" לפיו החברה  שוכרת את שטח הגג ובהמשך לכך מקימה מערכת ונהנית מרווחי הייצור.  הלקוח נהנה מדמי שכירות בלבד.

7 - הקמת המערכת.jpg

משתלם כלכלית ?  בהחלט  !     פרויקט ?  נכון,  זה קצת "פרויקט"        

אבל לפני הכול  :

זהו צעד משמעותי שאנו עושים למען עתיד ילדנו !

כהורים מודאגים יצאנו לבדוק מה קורה על גגות סולאריים בבתי ספר - וגילינו שזה עוד יותר בטוח ממה שחשבנו!