הרהורים של אמא לפני השינה - על שנות השמונים העליזות שלנו: טור שני בסדרה
top of page
  • תמונת הסופר/תהורים למען האקלים

הרהורים של אמא לפני השינה - על שנות השמונים העליזות שלנו: טור שני בסדרה

עודכן: 3 בספט׳ 2022

כתבה: עדי מור


נולדתי בתחילת שנות השמונים, תקופה שנראית לי בדיעבד מלאת תום. תלבושות מוזרות, מוזיקה אלקטרונית, הנסיכה דיאנה ובמקרה שלנו פרפר נחמד, וזהו בערך.


ב 8 בדצמבר 1981 שודר בערוץ המסחרי היחידי באנגליה הסרט התיעודי "Warming Warning". הסרט מגולל במשך שעה את ההשלכות של פליטת גזי חממה על האקלים. הוא חוזה עליה של 2 מעלות עד אמצע המאה ה-21. הסרט גם מעלה הצעות לשימוש באנרגיה חלופית ומעלה את הסוגיות של הזנה מאסיבית של אוכלוסיות ומזהיר מפני תופעות של ביאור יערות וניצול יתר של הקרקע לחקלאות. כל אלה הם הנושאים הבוערים היום בכל הקשור לשינויי אקלים. כלומר שאין הרבה ידע שהיה חסר בתחילת שנות השמונים כדי להתחיל להניע את גלגלי השינוי.


לפעמים אני מדמיינת את העולם שהיה יכול להיות היום אם השינוי הזה היה מתחיל כבר אז. אם הוועידות והפסגות שמתקיימות היום היו מתקיימות אז באותה רצינות. אני מדמיינת שהמודל שקיים בנורווגיה ובגרמניה מתקיים בכל העולם פרט לכמה מדינות סוררות (סתם כדי שיהיה קצת יותר מציאותי). לצורך המחשה נורווגיה הציבה לעצמה יעד להפחית את פליטת גזי החממה במדינה לאפס עד 2030. אפס!


במציאות, בשנות השמונים הופנתה עיקר תשומת הלב התקשורתית של המערב אל יבשת אפריקה, עם מופעים ותקליטים שגייסו תרומות לריפוי מהרעב והמחלות, שנגרמו מלכתכילה מההתערבות הבוטה שלו. כמובן שגם מצוקת אפריקה קשורה במשבר האקלים וגם היא חייבת להיות חלק מהפתרון. אחד הקליפים המזוהים ביותר עם התקופה הוא השיר שכתבו מייקל ג׳קסון וליונל ריצ׳י למען ילדים רעבים באפריקה ב 1985 ובוצע על ידי עשרות אומנים בהתנדבות. הקמפיין היה אחת ההצלחות הגדולות של העלאת מודעות ושינוי דעת קהל והצליח לגייס יותר מ 100 מיליון דולר במצטבר.


עוד אזהרה חשובה שעולה בסרט "Warming Warning״ היא העובדה שהתהליך הדרוש עבור שינוי סדרי עולם על מנת לתקן את המצב הוא תהליך לא פשוט, מכיוון שמעורבים בו שחקנים חזקים בעלי ניגוד אינטרסים שמחזיקים את מנועי הכלכלה העולמית בביצים (בתרגום חופשי). כלומר, שגם את המכשולים המשמעותיים לשינוי הסרט הזה חזה בצורה מדויקת.


ארבעים שנה אחר כך, עדיין יש אנשים בעולם הזה שחושבים שמשבר האקלים הוא המצאה של לוביסטים שמאלנים, ואפילו בחוגים מתונים יותר משתמשים בביטוי ״מאמין״ או ״לא מאמין״ בשינויי אקלים. כאילו שמדובר באיזה גורו יוגיסטי שמזמין לריטריט איווסקה במדבר.


עוד אני מפליגה עם המחשבות ושואלת את עצמי איך יכול להיות שאיילי הנפט הכבדים של העולם, או פוליטיקאים רפובליקנים שמעודדים את תיאוריות הקונספרציה נגד הניסיון לעצור את כדור השלג (תרתי משמע), לא מוטרדים בעצמם מהעולם שהם משאירים אחריהם לנכדים ולנינים שלהם? הרי כל הכסף שבעולם לא יעזור להם כשכבר אי אפשר יהיה לחיות פה. או כשלא יהיו יותר שמיים כחולים, או כשלא יהיו יותר חיות בעולם. אז מה, הם ישארו פה עם עצמם ומסביבם ערמות כסף וגוויות אדם, כמו באיזה סרט אפוקליפטי?


החדשות הטובות הן שהשינויים הפוליטיים האחרונים שחלו בארה"ב ובישראל מביאים משב של תקווה בנושא האקלים. יחד עם זאת, אסור לנו האנשים הקטנים להרפות מהדוושה, וחייבים להמשיך וללחוץ כל הזמן על מקבלי ההחלטות. גם אם מחר נעלה על המסלול הנכון של חקיקה ויישום, הדרך ארוכה והזמן דוחק.

לחצו על כפתור ״הצטרפו אלינו״ כדי להירשם לרשימת התפוצה, וכך תוכלו להגדיל את כוחה של התנועה והתומכים בה. מספר הא/נשים ברשימת התפוצה שלנו משקף את התמיכה בתנועה ובפעילותה. אנו שולחים ניוזלטר אחת לרבעון ובו סיכום פעילותנו


(Photo by Annie Spratt on Unsplash)

66 צפיות
bottom of page