• הורים למען האקלים

הרהורים של אמא לפני השינה - הפרדוקס של הקידמה: טור רביעי בסדרה

עודכן: 5 ביוני

כתבה: עדי מור


אחד הדברים שכל אישה מקבלת על עצמה עם הפיכתה לאמא זה את עול האשמה התמידי. אני מוצאת את עצמי בשעות מוזרות של הלילה, בזמן הנקה כשאני מתחקרת בראש את מהלך היום ומנסה להבין מה עשיתי לא טוב שעכשיו הילד לא ישן. באותו אופן, התחלתי לנסות להתחקות אחורה בזמן אחר הנקודה שבה המין האנושי עלה על המדרון החלקלק שהביא אותנו לנקודה שבה אנחנו נמצאים היום.


לפי יובל נח הררי, הכל התחיל לפני בערך 10,000 שנה, כשבני האדם שינו את טבע הנדידה שלהם וקשרו את עצמם לקרקע למען החיטה.

photo: tetyana kovyrina - pexels


משם הכל התגלגל אבל המודל נשאר: החיטה מאפשרת גידול של האוכלוסייה שמבקשת עוד חיטה שיוצרת עוד גידול באוכלוסיה. הטכנולוגיה, המדע, הדת הכסף והמלחמות, כולן מונעות מהצורך להאכיל אוכלוסייה שנמצאת בגידול תמידי.

ולאן הגענו היום? מצד אחד הכלכלה (שיוצרת צמיחה מתמדת) מאפשרת למאזן העדין הזה להתקיים באופן יחסית יציב כבר כ-100 שנה, וזו נחשבת לתקופה הכי בטוחה לחיות בה משחר האנושות. מצד שני אנחנו נמצאים בקצה קיצו של גל הכחדה עולמי שאנחנו בני האדם האצנו על מנת לקיים את עצמנו. וכשגל ההכחדה הזה יסתיים, נגיע גם אנחנו אל סוף קיומנו. כלומר, שמעולם לא היינו יותר חזקים, ומעולם לא היינו קרובים יותר לכלייה.


גם ברמה האנושית והפוליטית הקונפליקט הזה מורגש. מצד אחד יש מדינות מוכות רעב ומלחמות ומדינות אשר מייצאות עבדים ומשרתים למדינות אחרות. מצד שני, הגורם מספר אחת לתמותה בארה״ב היום הוא עדיין השמנת יתר (בחסות התקפי לב, סוכרת וכו׳). הקיצוניות הזו שיצרה הכלכלה העולמית, אשר מתעלמת מחצי מאוכלוסיית העולם, הולכת וגוברת - ומתישהו החבל הזה שנמתח ונמתח יקרע והשקט יפרע.


ולמה כל החפירה הזו?

א. כי זה מעניין וכמו שחשוב לנו לדעת איך נוצרנו, חשוב שנדע איך אנחנו הולכים לגמור.

ב. כי אולי אולי התשובה לכל הרעות החולות נמצאת בתחילת הסיפור שלנו.


כל מי שמדבר היום על משבר האקלים מדבר על זה שהכל קשור בהכל. כנראה שבגלל זה השינוי קשה כל כך. למרות ששיכללנו את הכלכלה האנושית במאה השנה האחרונות לרמה שאפשר להזמין מאיזה כפר בסין onesie של כריש והוא אצלינו בדלת תוך יומיים, כנראה ששכחנו לקחת בחשבון אלמנטים חשובים שמשליכים על עצם קיומנו. המחיר שאנחנו משלמים צריך לכלול גם את מחיר הפחמן של המוצר (טביעת רגל פחמנית).


דוגמה טובה היא חקלאות מתחדשת. חקלאים ששמו לב שהאדמה שלהם הופכת לחול מדברי אחרי כמה שנים כתוצאה משימוש בחומרי הדברה ושיטות תיעוש של התבואה, הבינו שלטווח הארוך צריך לחזור לימי קדם כדי להבטיח את הישרדות ועמידות הקרקע. הפתרון שלהם לשמירה על הקרקע טוב מהרבה בחינות: פעם אחת הוא מייצר אוכל ברמה גבוהה יותר, ללא רעלים שנכנסים לגוף שלנו, פעם שנייה הוא מבטיח עמידות ושרידות, ופעם שלישית - המגוון שהם יצרו בחוות שלהם של גידולים ובעלי חיים מייצר אדמה שיודעת לספוח פחמן. כלומר לא רק שהם מקטינים את טביעת הפחמן שלהם, הם מציעים פתרון לספיחה של פחמן על ידי חקלאות. תארו לכם איך זה היה משפיע על האקלים אם כל החקלאות הייתה עוברת למודל כזה? כאילו הם הבינו שהמודל הישן היה מוצלח יותר מהמודל החדש דווקא בגלל הפשטות שלו.

על המודל מאיר העיניים הזה אפשר ללמוד בסרט "Kiss the ground" שהוא חובת צפייה בעיני, במיוחד כי הוא מפיח אופטימיות ועשייה בלבבות אלה המשותקים מרוב ייאוש.

18 צפיות