הכרזה על מצב חירום אקלימי

קריאה לממשלת ישראל להכריז מצב חירום אקלימי-אקולוגי!

 

בתחילת אוגוסט 2021 יצאו חברי וחברות תנועת הורים למען האקלים לקמפיין החתמה על עצומה, ובה הם קוראים לממשלת ישראל להכריז מיד על מצב חירום אקלימי ולפעול למניעת החרפת משבר האקלים בכל דרך.

למה עכשיו הזמן להכריז על מצב חירום אקלימי?

רבים מאזרחי ישראל (72%) מסכימים כי "ההתחממות הגלובלית היא בעיה רצינית ודוחקת. וכי עלינו להתחיל לנקוט צעדים, גם אם הדבר כרוך בעלות משמעותית". 

"ההכרזה על מצב חירום משמעותית להבנת הדחיפות לפעולה. אי אפשר להביא לשינוי משמעותי מבלי לנקוט צעדים דחופים ודרסטיים", אומרת יעל לבי-פינברג, פעילה בתנועת "הורים למען האקלים". למעשה, לא נהיה המדינה הראשונה, אלא נצטרף לשורה של ערים ומדינות שכבר הכריזו על מצב חירום אקלימי. ההשלכות ההרסניות של משבר האקלים גורמות כבר היום לתמותה גבוהה באוכלוסיות רבות בעולם, ולסבל רב. בשנה האחרונה אנו עדים לאסונות רבים הקשורים בו. נותרו לנו פחות מ-10 שנים להפחתה דרסטית של פליטות גזי החממה כדי למנוע את התחממות העולם לנקודה שבה כולנו נעמוד בפני איום קיומי. "מדינת ישראל עשתה לה שם עולמי בתור מדינת החדשנות - 'סטארטאפ ניישן', ולפיכך יש לה הזדמנות להוביל מגמה עולמית של עידוד מיזמים ירוקים. לפנינו משימה לאומית ובינלאומית היסטורית למען עתיד המין האנושי ולמען ילדינו", אומר שרון גל-אור, מחבר הספר 'המסע לממלכת לודולנד', העוסק בנושא האקלים.

משבר האקלים מציב איום על ביטחון האזרחים, לא רק כתוצאה מפגעי מזג האויר - גלי חום כבדים, שריפות, שיטפונות והצפות - אלא גם בשל המשבר האקולוגי העמוק שאנו נמצאים בתוכו, משבר מזון, וסיכון ביטחוני בשל לחצים כבדים על מדינות האזור ועל ישראל. 

"הממשלה חייבת להתעורר ולהבין שלא מדובר על משהו שיקרה אי שם בעתיד", אומרת ורד סלדינגר, פעילה בתנועת הורים למען האקלים. "זה קורה היום, ומדובר בעתיד של הילדים שלנו, בחיים שלהם! זה לא משחק, וחייבים לפעול עכשיו!"

 

מהו מצב חירום אקלימי?

מצב חירום אקלימי מובן בשתי דרכים:

1. מצב חירום אקלימי מתייחס להבנה ששינויים אקלימיים קטסטרופאליים מתרחשים בעולם, והם נגרמים מפעילות האדם, וכתוצאה מכך מובילים לאובדן האקלים הבטוח לחיים, מה שמאיים על כל החיים על פני כדור הארץ.

היבט זה של מצב חירום אקלימי מתועד מדעית בהרחבה. המדע אומר לנו שכדור הארץ התחמם, והוא ממשיך להתחמם, וכתוצאה מכך אנו מתמודדים עם השלכות חמורות על האטמוספירה, על מערכות מזג האוויר, על היכולת האנושית לייצר מזון, ועל כל בני האדם והמינים.

2. תגובת החירום האקלימי מתייחסת לגישה ספציפית להתמודדות עם שינויי אקלים, המבקשת להתגייס ולפעול בקנה מידה ובמהירות כדי לשמור על אקלים בטוח ככל האפשר, עם כמה שפחות אובדן ונזקים בתהליך  השינוי.

המטרה היא לספק הגנה מרבית ברחבי העולם לכל המינים ולכל בני האדם. אקלים בטוח מאפשר לדורות הקיימים והעתידיים, לקהילות ולמערכות אקולוגיות, לשרוד ולפרוח. אנו יודעים כי תנאי האקלים הנוכחיים אינם בטוחים עבור מגוון עצום של מינים, והם אינם בטוחים כבר למיליוני בני אדם. כדי לנסות למתן את שינויי האקלים, אנו זקוקים למעבר מהיר לאפס פליטות פחמן דו-חמצני בכל המגזרים, כמו גם להסרת כל עודפי גזי החממה באוויר. 'עסקים כרגיל' ושיפורים הדרגתיים לא יספיקו. עלייה של 1.5 ̊ אינה בטוחה, ולא תמנע שינויי אקלים מסוכנים. לצערנו, בדו"ח IPCC האחרון, התבשרנו שכבר איחרנו את המועד למנוע עלייה של 1.5 מעלות צלסיוס, ונגיע לכך בעשרים השנה הקרובות, בשל תהליכים בלתי הפיכים, כמו המסת הקרחונים וגם כיוון שייקח זמן עשרות אם לא מאות שנים לאחוז הפד"ח באטמוספירה לרדת. ואולם, יש לעשות כל שנדרש על-מנת למנוע עליית טמפרטורות גדולה יותר. הפתרונות הטכניים הדרושים למעבר לכלכלת מאופסת פליטות זוהו על ידי המחקר המדעי. מה שצריך כעת הוא פעולה פוליטית מתאימה ויישום מהיר של הפתרונות.

תהליכים מרכזיים בתגובת חירום אקלימי יעילה

חמישה תהליכים מרכזיים:

  1. מנהיגות אמיצה ולקיחת אחריות

  2. מעורבות, הסברה ושינוי הרגלים

  3. גיוס והקמה של קבינט חירום אקלימי

  4. שיתוף פעולה בין-ארגוני ובין-מגזרי

  5. מעורבות אזרחית

 

תהליך 1 - מנהיגות אמיצה ולקיחת אחריות

מנהיגות אמיצה ולקיחת אחריות: הכרזת מצב חירום אקלימי:

על ידי הכרזה, או הכרה, במצב חירום אקלימי, ממשלת ישראל מכירה באסון שינויי האקלים בעולם, ובכך שהם נגרמים מפעילות האדם, ושכתוצאה מכך קיים איום על כל החיים על פני כדור הארץ. בהכרזה זו ממשלת ישראל מתחייבת גם להתמודד עם שינויי האקלים, על ידי נקיטת פעולות דחופות בהיקף ומהירות שימתנו את שינויי האקלים ויאפשרו עתיד אקלימי בטוח יותר.

דוגמא להצהרה על מצב חירום אקלימי: "ממשלת ישראל מכירה בכך שאנו נמצאים במצב חירום אקלימי הדורש פעולה דחופה של כל רמות השלטון, כולל העיריות והמועצות המקומיות.

 

תהליך 2 - מעורבות, הסברה וחוק אקלים

מה אפשר לעשות?

לעשות סדר מבית: הטמעת פעולות חירום אקלימיות בכל תוכניות האסטרטגיה והפעולה של הממשלה. לממשלה מנופים רבים להפחתת פליטות גזי חממה ולצמצום עודף פליטות. לאחר הכרזת מצב חירום אקלימי, על ממשלת ישראל לפתח תוכנית חירום אקלימית ולחוקק חוק אקלים. זה אמור להתוות את כל הפעולות שממשלת ישראל תנקוט כדי להטמיע תגובת חירום אקלימית בפעולותיה. 

מעורבות והסברה צריכות להיות חלק בסיסי בתוכנית החירום האקלימית. הפעולות צריכות לכלול בין היתר (אך לא רק):

  • מעבר ל-100% אנרגיה מתחדשת

  • הפסקת השימוש בגז פוסילי;

  • יישום יעילות אנרגטית בכל המתקנים/בניינים;

  • עיצוב מחדש של מדיניות הרכש ושיטות העבודה, כדי להבטיח שהספקים לרשויות המקומיות משתמשים באנרגיה מתחדשת ובשחזור משאבים;

  • הטמעת חשיבה של מצב חירום אקלימי בתכנון האסטרטגי ובעדכון תוכניות תכנון בכל התחומים;

  • מיקוד מחדש של סדרי העדיפויות של התחבורה, כדי להניע את המעבר לתחבורה נטולת דלק מאובנים;

  • קידום תחבורה ציבורית יעילה וכדאית כדי להפחית שימוש ברכב פרטי; 

  • יצירת כלכלה מעגלית שמטרתה ניצול חוזר של משאבים ואפס בזבוז;

  • הגדלת אזורי ומרחבי היער העירוני ו/או הצמחייה מחדש - עידוד הייעור במרחב העירוני, המשפיע ישירות על הורדת הטמפרטורה ומוריד את  צריכת האנרגיה, יוצר הצללה במרחבים העירונים, תורם לשימור המגוון הביולוגי, למניעת סחף בעת שיטפונות ועוד.

  • חינוך קהילתי והעצמה לפעול - להנחיל לציבור ידע ומודעות לנזקי תרבות הצריכה בכל המערכות החינוכיות והיצרניות;

  • הגברת החוסן הקהילתי בפני השפעות שינויי האקלים.

 

תהליך 3 - הקמת קבינט חירום אקלימי

יש לגייס ולהקים קבינט חירום אקלימי: הפעילו את הקהילה. המצב הפוליטי הנוכחי בשילוב עם מצב החירום האקלימי עצמו יכול להיראות כבעיה סוחפת ובלתי ניתנת לעצירה, עד שקשה לדמיין כיצד עשויות פעולות הפרט שלנו להשפיע. על ידי עבודה משותפת נוכל למצוא פתרונות מקומיים, לאומיים וגלובליים.

רשויות מקומיות יכולות לתמוך בקהילות ולעודד לפעולה, באמצעות העלאת המודעות למצב החירום האקלימי; יצירה ושילוב של תוכניות ממוקדות להפיכת בתים ועסקים למופעלים בעזרת אנרגיה מתחדשת; או גיוס מתנדבים להפצת מסר החירום האקלימי לשכונות, למשפחות ולמקומות עבודה.

רשויות מקומיות יכולות להנחות את הקהילה כיצד לפעול פוליטית כדי לעודד ולהניע את ממשלת ישראל וערי ישראל לפעול. כמה דרכים שבהן קהילות הופכות לפעילות פוליטית הן להצטרף לתנועת הורים למען האקלים או לארגון סביבתי אחר, ולפנות לממשלת ישראל בדרישה להכרזה על מצב חירום אקלימי ולפעולה בהתאם למצב חירום. 

 

תהליך 4 - שיתוף פעולה בין ארגוני ובין מגזרי

תנועת "הורים למען העתיד" העולמית - Parents for Future - ש"הורים למען האקלים - ישראל" היא שלוחה שלה, צברה תאוצה עצומה תוך זמן קצר מאוד, מכיוון שערים וקהילות הושיטו יד כדי לשתף פעולה במדינות השונות. בישראל אנחנו מונים מאות חברים רשומים, רבים מהם פעילים, ואנחנו משתפים פעולה עם ארגונים בעלי אג'נדה דומה. הניסיון הנוכחי מראה שזוהי דרך יעילה ביותר לבניית הבסיס ההכרחי של מנדט דמוקרטי לפעולות חירום אקלימיות. כעת עלינו לפעול אסטרטגית ושיתופית כדי להבין את האתגר המרכזי: כיצד נוכל לתת מענה יעיל ומשמעותי מעבר להצהרה גרידא.

תהליך 5 - מעורבות אזרחית ושינויי הרגלים

מעורבות אזרחית מלמטה כלפי מעלה: ממשלת ישראל אינה יכולה לבצע את פעולות מיתון האקלים לבדה. קמפיינים שיתופיים - הכוללים שותפים כגון רשויות מקומיות, מוסדות חינוך, קבוצות בתעשייה וארגונים קהילתיים - חייבים לתמוך בפעולה אפקטיבית ובשינויים משמעותיים במדיניות הממשלה, לעידוד חקיקה ולהקצאת תקציב מתאים.

אתגרים מרכזיים לרשויות המקומיות:

  • ממשלת ישראל מתקשה בדרך כלל להגיב ולפעול בהיקף ובמהירות הנדרשים.

  • מעבר "מעבר לעסקים כרגיל" כאשר הדבר עדיין לא בא לידי ביטוי בחברה או ברמה הממלכתית או ברמת הממשל. בעיקר שיש את משבר הקורונה ואתגר בטחוני המאיים עלינו.

  • אין שליטה על כל המנופים או המנגנונים הדרושים ליישום השינויים הנדרשים, ונדרש שינוי מדיניות ברמה הממלכתית והממשלתית.

  • תעדוף מחדש של תקציבים ומשאבים לטיפול במצבי חירום אקלימיים, תוך מתן מענה לצורך לספק שירותים חיוניים ולשמור על תמיכה קהילתית.

  • השגת המנדט וההבנה של הקהילה את הצורך בתכנית מניעה מאסיבית לפני שאסון האקלים יורגש במלואו.

  • הטמעת התגובה בכל חלקי הממשל, מה שידרוש זמן, למידה ומשאבים.

  • עבודה בשטח לא מאורגן, שבו עדיין אין תוכנית מוגדרת לביצוע תגובת חירום לאקלים.

 

שינוי הרגלים - צמצום הצריכה

עלינו כאזרחים להתחייב ברמה האישית והחברתית לעשות כמיטב יכולתנו לאמץ הרגלי חיים שיפחיתו את פליטות גזי החממה. 

בכל תקופה מצליח המין האנושי להמציא טכנולוגיה חדשה שמשנה סדרי עולם. כמו שאומרים, הצורך הוא אבי ההמצאה. ובכן - הגיעה השעה! כי כדור הארץ אינו יכול להגדיל את אספקת הצרכים ההולכים וגדלים, נותרה רק דרך אחת להתמודד עם הבעיה, והיא - הקטנת הצריכה.

ישנן שלוש דרכים להתמודד עם הצריכה ההולכת וגדלה: 

  1. לייצב את גידול האוכלוסייה או להקטינו (אופייני למדינות מתפתחות)

  2. להכניס שיפורים טכנולוגיים (אופייני למדינות מתקדמות טכנולוגית)

  3. לחולל תמורות מהותיות בכלכלה ובחברה (אופייני למדינות בשלב המעבר)

ההתחייבות שלנו בעצמה תביא לשינוי התרבותי והכלכלי המיוחל. פעולות חירום אקלימיות צריכות להיות מוטמעות גם בכל הרשויות המקומיות, ולבוא לידי ביטוי בכל היבטי המדיניות והאסטרטגיה שלהן.

מעורבות פנימית עם כל הצוות והיחידות ברשויות המקומיות היא חיונית, במיוחד כדי להבטיח שהחינוך והעצמת הדרג הניהולי יתרחשו בשלב מוקדם.

 

לסיכום:

 

חברי וחברות ממשלת ישראל, זו המשמרת שלכם! יש לכם אחריות כלפי הדורות הבאים, הצעירים מכדי להצביע או שעוד לא נולדו. זה הזמן לפעול כדי למתן את שינוי האקלים, את הזיהום, את ההרס הסביבתי ואת הכחדת המינים ולהיערך להתמודדות עם השינויים שיגיעו.

אנו דורשים כי תפעלו בדחיפות למנוע את הידרדרות המשבר, לפני שיהיה מאוחר מדי. הכריזו על מצב חירום אקלימי, היום!

לינק לעצומה: אנא חתמו ושתפו עצומה זו, ביחד נעביר את המסר למקבלי החלטות - חייבים להתעורר כל עוד ניתן לעשות שינוי!

 http://chng.it/LcRGRdtnpC

המאמר מבוסס על המתווה האוסטרלי למצב חירום אקלימי.

כהורים מודאגים פתחנו עצומה להכרזת מצב חירום אקלימי-אקולוגי!