שחיקה ומקורות כח באקטיביזם סביבתי

עודכן ב: אוג 9

(כתבה: אסנת לב ארי)





על משבר האקלים כולנו מדברים כל יום. אבל מתי עצרנו לאחרונה לבדוק את "האקלים הפנימי"?


להיות פעיל/ה סביבתי/ת זו מלאכה נפשית שעלולה להיות שוחקת ומאתגרת מאין כמותה. החשיפה המתמשכת לתכנים מאיימים, ההבנה ההולכת ומעמיקה בדבר הסכנות והיקפן, הצורך שלנו להגן על ילדינו - פעמים רבות לנוכח אזלת היד של מקבלי ההחלטות - כל אלה יכולים לעורר תחושות קשות כמו כעס, חרדה, חוסר-אונים, תסכול ועוד.


בנוסף לכך, פעמים רבות אנו זוכים לחוסר-הבנה, לאדישות או לזלזול מאנשים בחיינו, לעתים הקרובים לנו ביותר, ותגובות אלו יכולות להגביר את תחושת הבדידות, התסכול והייאוש.


התופעות הנפשיות הקשות שמתעוררות בתגובה למשבר האקלימי-אקולוגי של כדור-הארץ זכו בשנים האחרונות לכינויים הבלתי-פורמליים "דיכאון אקלימי" או "חרדה אקלימית", ובמקומות רבים בארה"ב ובאירופה כבר מתפתחת התייחסות טיפולית ספציפית שממוקדת בהן.


כבר בשנות ה-70 זיהתה ג'ואנה מייסי - דוקטור לפסיכולוגיה וחשיבה מערכתית, מלומדת בודהיסטית ואקטיביסטית - את הצורך העמוק בתמיכה רגשית אצל אנשים העוסקים באקטיביזם, ובעיבוד משותף של חוויות. לאחר שנים רבות של פעילות חברתית לצד עבודה טיפולית, ברור לי כי על אחת כמה וכמה בימינו כולנו זקוקים לבסיס נפשי יציב על מנת לאפשר לעצמנו להמשיך בפעילות.


כפעילים סביבתיים אנו מנסים שוב ושוב "לארוג מחדש" את מערכות החיים הנפרמות ומתפרקות. כולנו מוצאים כל הזמן דרכים להתמודד רגשית עם המציאות, חלקנו חסינים יותר וחלקנו פחות, אך כאשר המציאות מציבה מולנו איום בסדר גודל פלנטרי - איום על עתיד ילדינו ועל המשך החיים בכלל על כדור הארץ - כולנו זקוקים לעזרה בהתמודדות.


אפשר לזהות שלוש "רגליים" עיקריות עליהן נבנה אקטיביזם בר קיימא: ידע, עשיה ועבודה רגשית. כל "רגל" כזו היא עולם ומלואו, ולא פחות חשובים הם המשובים והחיבורים בינהן. האיזון בין שלושתן הכרחי, אם תחלש האחת ויגדל העומס על האחרות - השחיקה לא תאחר לבוא.


ידע - הכוונה לעובדות ולנתונים עליהם אנו מתבססים - נתונים אמפיריים, מודלים ותחזיות. מהם נגזרות המסקנות המצביעות על הסכנות כמו גם על הפתרונות ואפשרויות ההתמודדות. החיבורים בין גופי ידע שונים הם הכרחיים.


עשיה - כל פעולה שלנו למען המטרה בכל רמה על הספקטרום בין מיקרו למקרו. מבניית אורח חיים מקיים בבית שלנו ושינוי הרגלים אישיים, דרך פעילות קהילתית וחברתית, ועד לשינוי מדיניות באמצעות פעילות ציבורית ופוליטית.


עבודה רגשית - כל מה שמאפשר לנו לנהל עם עצמנו שיח רגשי: מדיטציה או כתיבה, שיחה עם חבר/ים, קבלת עזרה ממטפל/ת מקצועי/ת או תהליך קבוצתי משותף. העבודה הרגשית מתחילה מעצם המודעות שלנו לצורך הרגשי, מהנכונות לתת לו מענה, ומגיוס האומץ לפגוש ולהכיר את הרגשות שהתכנים והעשיה מציפים בנו.


תחת הכותרת של "עבודה רגשית" ניתן לזהות שלוש קטגוריות עיקריות:

  • תמיכה ואוורור של חוויות.

  • התפתחות אישית ומציאת משמעות וכוחות פנימיים, מתוך חשיפה לחוויות ולתכנים חדשים.

  • יצירת קשרים אישיים מיטיבים עם חברים לפעילות, ובניית קהילה תומכת.


משקל רב יש בעיניי לבניית קהילה תומכת. מפגשי תמיכה לפעילים בהם השתתפתי היו משמעותיים ומחזקים מאוד. גם מתוך ניסיון משותף של פעילים רבים, טיפוח ההיבט הרגשי והקהילתי שלנו הכרחי לחידוש כוחות ולהמשך הפעילות. הוא בעיניי גם זה שיאפשר לנו להיות האנשים שאנו רוצים להיות בזמנים האלה, ולפעול בעולם בעשיה שמחברת מחשבה ולב - "מחשבת הלב".


נשמח לשמוע מכם - איך אתם מתמודדים רגשית עם תכנים מאיימים? מה אתם עושים עם תחושות קשות? מהם המשאבים שלכם? ואיך אנו כקבוצה יכולים לתמוך אחד בשני?


אסנת לב ארי היא עו"ס קלינית פסיכותרפיסטית, אמא ופעילה סביבתית.


111 צפיות

הורים למען אקלים - ישראל

horim@parents4climate.org.il

  • Facebook
  • Instagram

Proudly created by Wixart